מ"ג איכה ה א

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר יהוה מה היה לנו הביט [הביטה] וראה את חרפתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכֹר יְהוָה מֶה הָיָה לָנוּ הביט [הַבִּיטָה] וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכֹ֤ר יְהֹוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הביט הַבִּ֖יטָה וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃

הוי דכיר יי מה דאתגזר למהוי לנא אסתכל מן שמיא וחזי ית כסופנא.

זכור - הזכור בלב והמבט בעין. והטעם כל הצרה שעברה עלינו קודם הגלות והחרפה שאנחנו בה.
נחלתנו - שדות וכרמים, מכורה לזרים שהם בארצנו.