מ"ג איכה ד כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איכה


<< · מ"ג איכה ד · כב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּם עֲו‍ֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ פָּקַד עֲו‍ֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּם־עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃

תרגום (כל הפרק)

ובתר כן ישלם עויתך כנשתא דציון ותתפרקין על ידי דמלכא משיחא ואליהו כהנא רבא ולא יוסיף יי תוב לאגלותך ובההיא זימנא אסעד עויתך ברתא דאדום דמתבניא דמלאה אוכלוסין וייתון פרסאי ועיקון לך ויצדון יתך ארום אתפרסם קדם יי על חובותיך.

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תם עונך בת ציון" - לקית על כל חטאותיך

"לא יוסיף להגלותך" - מגלות אדום ולהלן עוד

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא יוסיף - שב אל עוונך, ועליו ישוב פקד. או ישוב אל השם הנזכר ברוח אפנו.

<< · מ"ג איכה · ד · כב