מ"ג איכה ב א
מ"ג איכה ב · א · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ׃
תרגום (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
איכה יעיב – יאפיל, כמו דאת אמר (מלכים א יח מה): "והשמים התקדרו בעבים".
משמים ארץ – לאחר שהגביהם עד לשמים, השליכם לארץ בבת אחת, ולא מעט מעט: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
הדום רגליו – שרפרף מרגלותיו, וזה בית המקדש.אבן עזרא (כל הפרק)
איכה יעיב - יש אומרים יעיב מ"עב" כמו יחשיך, והנכון יגביה עד עב.
אבן עזרא (כל הפרק)
איכה יעיב – יש אומרים יעיב מ"עב" כמו יחשיך, והנכון יגביה עד עב:
הדום – דמות כסא קטן לרגלים:
פירוש הטעמים
איכה יעיב – לא הגביה ה' את ציון רק באפו, כדי להשליכה ממקום גבוה.
רבי יוסף קרא (כל הפרק)
איכה יעיב – פתרונו: איכה יחשיך, לשון "עבים".
ולא זכר הדום רגליו – כשם שאמר ישעיה (ו א): "ושוליו מלאים את ההיכל". ופתרו בו אנשי פתרון: הוא יושב על כסא רם ונשא, והדום רגליו ממלאים את ההיכל. כלומר שגבוה כל כך, שבשמים הכין כסאו, והדום רגליו מגיעין להיכל שלמטה. וכן ישעיה הוא אומר (סו א): "השמים כסאי, והארץ הדום רגלי". ופירש יונתן: זה המקדש.מנחת שי (כל הפרק)
איכה יעיב (ב)
הדם רגליו – כל הדם בלישנא חסר וא"ו. ועל זה אמרו במדרש: לא זכר הקדוש ברוך הוא אותו הדם של בין רגליו של זקן שנימול לצ"ט שנה. דבר אחר: ולא זכר אותו הדם שבמצרים, שנאמר: "ולקחו מן הדם, ונתנו על שתי המזוזות". דבר אחר: ולא זכר דם הברית שנזרק על ישראל בבאם להתיצב בתחתית ההר לקבל התורה. (מדרש רבתי ולקח טוב)
