לדלג לתוכן

מ"ג איכה א טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איכה · א · טז · >>

כתיב:
על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב.

מנוקד:
עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב.

עם טעמים:
עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום (כל הפרק)

על טפליא דאתרטשו ועל נשיא מעדיתא דאתבקעו כרסיהון אמרת כנשתא דישראל אנא בכיא ותרין עיני זלגין דמעתא היך מבועא דמיא ארום אתרחק מיני מנחם דמקים יתי ומליל תנחומין על נפשי הוו בנוי צדיין ארום אתגבר עליהון בעיל דבבא.

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

עיני עיני – כלומר: תמיד עיני יורדה מים. כפל הלשון מלמד שאין הפוגות.

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

בוכיה – כמו: "פוריה".

עיני עיני יורדה מים – עין אנוש דומה לעין המים, והעין יורד, וכן: "יזלו מים". ושניהם פעלים עומדים.

פירוש הטעמים

אמרה ירושלים, שהיא בתולת בת יהודה (פסוק טו): על הרעות שהזכרתי אני בוכה. ועת אחר עת – תרדנה עיני דמעות, ואין לי מנחם. ובני שגלו שוממים, כי גבר אויב הצר עליהם.

רבי יוסף קרא

• לפירוש "רבי יוסף קרא" על כל הפרק •

על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים – כפל הלשון מלמד שאין הפוגות.


<< · מ"ג איכה · א · טז · >>