מ"ג איוב מ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · מ · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱזׇר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ
  אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אזר נא וגו'" - הוא ענין זריזות כי החגור במתניו הוא מזורז

"אשאלך" - אני אשאלך ואתה הודיעני תשובה עליהם והשאלה היא אשר שאל ואם זרוע וגו' תמשוך לויתן וגו' וכדומה אמר שישיב לו אם מודה הוא להדברים האלה 

מצודת ציון

"אזר" - חגור

"כגבר" - כאיש גבור

"חלציך" - מתניך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אזר נא", תוכן התשובה על מה ששאל מדוע מניח ה' את הרשעים העריצים והגבורים המפילים מוראם על בני אדם והמשמידים אותם, כי הלא שאלה זאת תשאל על כלל הבריאה, שראינו שה' ברא בריות גדולות ונוראות שמפילים חתיתם על כל בע"ח, וטורפים מהם ומאבדים אותם, ולמה יניחם ה', וכבר באר לו שהשגחתו כוללת כל הבע"ח למיניהם, ולמה לא יעביר את הטורפים והמשחיתים, אבל זו שאלה סכלה, שהאומר כן יבקש שיברא ה' רק ברואים חלשים רפויי כח, עד שלא ימצא בע"ח יהיה לו כח להתקומם על החלוש ממנו, ואין זה מכבוד הבורא שיברא תולעים ונמלים ושבלול תמס יהלך, וזו כבודו שימצא ברואים גבורים ואדירים גאים ורמים, והבורא רם על רמים ומתגאה עליהם ומכניע כולם בכחו, ומשגיח שבכ"ז יתקיימו המינים, במה שהכין לכל חי כלים ותכונות בם ישמר מאויביו, וכן ברא בני אדם גבורים וענקים אמיצי כח, ואם הם בבחירתם לפעמים יעריצו בגבורתם להרע לעניים וחלשים, ה' משגיח והכין לבני אדם שכל ואהבת משפט ונימוסים וטבע ההתחברות שעל ידם ישתמרו מגאות עריצים, וה' בהשגחתו יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות, עפ"ז צוה לו שיאזר חלציו להשיב על שאלתו:

 

<< · מ"ג איוב · מ · ז · >>