מ"ג איוב ל ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ל · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ע֭וֹרִי שָׁחַ֣ר מֵעָלָ֑י
  וְעַצְמִי־חָ֗֝רָה מִנִּי־חֹֽרֶב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרה" - לשון דבר הנחרה ומתייבש מפני חום האש כמו נחר מפוח (ירמיהו ו) ותוכו ניחר (יחזקאל טו)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עורי", דלתות הכתובים מקבילים, "אח הייתי תנים", שהתנים מקונן וגם עורו שחור, וכן "עורי שחר מעלי" כעור התנים, "וריע לבנות יענה", שהם מקוננים ושוכנים במדברות החמים כן "עצמי חרה מני חורב":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עורי שחר מעלי" - נשחר עורי אשר ממעל ועצמי נתבייש מן חום החלי

מצודת ציון

"חרה" - ענין יובש כמו נחר מפוח (ירמיהו ו)

"חורב" - ענין חמימות כמו ביום אכלני חורב (בראשית לא)

<< · מ"ג איוב · ל · ל · >>