עם טעמים:
מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ כִּֽי־יְ֭לָדָו אֶל־אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"מי יכין" - מי הוא המכין מזון לעורב זולתי כי ילדי העורב יצעקו אל ה' והמה תועים ואינם יודעים מה לעשות על שאין להם אוכל ואני הוא המכין להם וארז"ל על כי בני העורב המה לבנים בילדותם ואביהם רואה עצמו שחור והמה לבנים וחושב שהמה בני זנונים שמין אחר בא על אמם לזה ימאס בהם וממאן לזונם והמקום מזמין להם יתושים מצואתם ונכנסין לתוך פיהם למאכלם וכאומר איך א"כ תאמר שאינני משגיח בשפלים
"מי", והשפל שבכולם הם בני עורב, וה' "יכין לעורב צידו", הגם "שילדיו יתעו לבלי אוכל" שהם עזובים מאמם, ובכ"ז "אל אל ישועו" והוא יכין להם את צידם ע"י יתושים כמ"ש חז"ל:
