מ"ג איוב לח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לח · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הׇטְבָּ֑עוּ
  א֥וֹ מִי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירה אבן פנתה" - באמצע הים ומשם נשתת כל העולם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"על מה אדניה הטבעו", מצייר אותה כאהל ומשכן שהקרשים מוטבעים על אדנים, כן הארץ עומדת על בלימה, ועל מה הטבעו? הלא על חפץ ה' ורצונו, "או מי ירה אבן פנתה", מצייר שבאמצע הארץ נמצא צור ואבן שתיה המושך את כל מה שבסביבו אל המרכז, ומי שם שם האבן הזה?:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על מה" - הגד על דבר מה נשתקע אדני עמודי הארץ וכאומר הלא אין לה לא עמודים ולא אדנים ואין לה על מה לשקוע כי האויר מקיפה

"או מי ירה" - מי השליך האבן הראשון ההושם בפנת היסוד ואחז במשל מדרך הבנאי שדרכו להתחיל בנין היסוד מן הפנה והכוונה היא על נקודת המרכז היא אמצעית כדור הארצי אשר היא מעמדת את כל הכדור לבל יתקרב אל הפאה מן הפאות כי כל חלקי היסוד משתוקק ליסודו

מצודת ציון

"אדניה" - הם הדברים אשר יעמידו עליהם העמודים כמו אדני החצר (שמות לח)

"הטבעו" - מלשון טביעה והתחיבה בעומק

"ירה" - השליך כמו ירה בים (שם טו)

"פנתה" - מלשון פנה וזוית

<< · מ"ג איוב · לח · ו · >>