מ"ג איוב לו כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב לו · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶן אֵל שַׂגִּיא וְלֹא נֵדָע מִסְפַּר שָׁנָיו וְלֹא חֵקֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶן־אֵ֣ל שַׂ֭גִּיא וְלֹ֣א נֵדָ֑ע
  מִסְפַּ֖ר שָׁנָ֣יו וְלֹא־חֵֽקֶר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מספר שניו ולא חקר" - לפיכך צריך לאנוש להביט מרחוק לשאול מה שאירע בראשונים וילמד מהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הן אל שגיא", הלא מתוך פעולותיו ניכר איך גדול הוא ושגיא האל בעצמו, וזה בודאי "לא נדע", כי "מספר שניו ולא חקר", שהוא בלתי נתון תחת הזמן, ואין אתנו חוש והשגה להשיג דבר אשר הוא למעלה מן הזמן:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן אל שגיא" - הנה האל גדול הוא מאוד ולא נדע לשער גדלו ומספר שניו רבו ואין חקר להם כי אין להם תחלה ותכלה ולא יושג א"כ מהותו לא מעצמותו ולא ממספר שניו

<< · מ"ג איוב · לו · כו · >>