מ"ג איוב לג כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזִהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶם
וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וזהמתו" - ענין מיאוס ותיעוב ובדרז"ל ואין מעבירין הזוהמא (חולין קה)ור"ל המאוס והלכלוך
מצודת דוד
"וזהמתו" - ואם עדיין לא השכיל אזי תכבד החולי עד כי נפשו החיוני תמאס את הלחם
"מאכל תאוה" - תמאס אף מאכל ערב שכל אדם תאב להמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"וזהמתו". ענין תיעוב, ובדברי חז"ל ידים מזוהמות.
"חיתו לחם", לחם חיתו, כמו משנה כסף, רבים עמים.
"ונפשו (זהמה) מאכל תאוה", כי התאוה מיוחס אל הנפש, כי תאוה נפשך לאכל בשר: