מ"ג איוב לג כ
לא בדוק
כתיב:
וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה.
מנוקד:
וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה.
עם טעמים:
וְזִהֲמַ֣תּוּ חַיָּת֣וֹ לָ֑חֶם
וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מַאֲכַ֥ל תַּאֲוָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וזהמתו" - ענין מיאוס ותיעוב ובדרז"ל ואין מעבירין הזוהמא (חולין קה)ור"ל המאוס והלכלוך
מצודת דוד
"וזהמתו" - ואם עדיין לא השכיל אזי תכבד החולי עד כי נפשו החיוני תמאס את הלחם
"מאכל תאוה" - תמאס אף מאכל ערב שכל אדם תאב להמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"וזהמתו". ענין תיעוב, ובדברי חז"ל ידים מזוהמות.
"חיתו לחם", לחם חיתו, כמו משנה כסף, רבים עמים.
"ונפשו (זהמה) מאכל תאוה", כי התאוה מיוחס אל הנפש, כי תאוה נפשך לאכל בשר: