מ"ג איוב לב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


מ"ג איוב לב · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵעֲנוֹת אֶת אִיּוֹב כִּי הוּא צַדִּיק בְּעֵינָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיִּשְׁבְּת֡וּ שְׁלֹ֤שֶׁת הָאֲנָשִׁ֣ים הָ֭אֵלֶּה
  מֵעֲנ֣וֹת אֶת־אִיּ֑וֹב
    כִּ֤י ה֖וּא צַדִּ֣יק בְּעֵינָֽיו׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישבתו שלשת האנשים", שלשת האנשים האלה אשר לא הכירו הסבה האמתיית של יסורי איוב שהיה ענין נסיון, כמו שית' במענה אליהוא סי' ל"ו, וע"כ לא יכלו להצדיק דרכי ה' רק ע"י שיחסו אל איוב איזה חטא וחסרון, אם חטא עבר נגלה כדעת אליפז. או חטא עבר נסתר נצפן כדעת צופר. או חסרון איזה שלימות שרצה להשלימו בעתיד כדעת בלדד, וביחוד בוכוח השני שקלעו טענותיהם על הצלחת הרשעים אליו למטרה והחזיקו אותו לרשע גמור. וכל הטענות האלה לא היו מספיקים לישב בהם דעת איוב, שהוא היה יודע בעצמו שלא חטא לא בגלוי ולא במצפון. וגם לא חסר לו שום שלימות, ומצד זה שבתו מענותו עוד אחר שהוא צדיק בעיניו. וזה היה יסוד טענתו וע"ז לא מצאו מענה. וכבר אמר הפילוסוף שא"א להתוכח עם איש המכחיש ההתחלות אשר עליהם יבנה הוכוח:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישבתו" - שלשת הרעים הנזכרים פסקו מלהשיב לאיוב כי הוא החזיק את עצמו לצדיק ומעתה לא מצאו מענה בדבר היסורים אשר באו עליו

מצודת ציון

"וישבתו" - נחו ופסקו כמו שבת נוגש (שם יד)