מ"ג איוב כט ג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חֹשֶׁךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּהִלּ֣וֹ נֵ֭רוֹ עֲלֵ֣י רֹאשִׁ֑י
לְ֝אוֹר֗וֹ אֵ֣לֶךְ חֹֽשֶׁךְ׃

"בהלו נרו" - לשון אור ושמחה

"לאורו" - הייתי הולך בכל חשך וצרה שהיתה באה לעולם לי היה אור

"בהלו", ספר כל פרטי הצלחותיו,

א) ההצלחה הנפשיית, וממשיל זה כנר אלוה שהיה מאיר על ראשו להשפיע עליו חכמה ודעת, עד שלאור הזה היה יכול לילך גם בחשך, כי אינו אור הפועל על החוש רק המאיר בנפשו, נר אלהים החופש חדרי בטן:

"בהלו נרו" - כשזרחה אור השפעתו על ראשי וכשהיה חשך בעולם הלכתי אני לאור הנשפע עלי מאת המקום

"בהלו" - ענין הארה וזריחה כמו עד ירח ולא יאהיל (לעיל כה)