מ"ג איוב כז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהִי כְרָשָׁע אֹיְבִי וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהִ֣י כְ֭רָשָׁע אֹ֣יְבִ֑י
  וּמִתְקוֹמְמִ֥י כְעַוָּֽל׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יהי כרשע אויבי", יעשה זאת אויבי לדבר שקר ועולה ורמיה עד שיהיה כרשע בפ"ע, אבל לא אני,


ביאור המילות

"אויבי, ומתקוממי". האויב הוא בלב והמתקומם הוא בפועל, ונגד מ"ש ולשוני אם תהגה רמיה שהוא הגיון הלב, ונגד זה האויב שהוא בלב, ורמיית הלב בהקישים של רמיה הוא רשע, ונגד מ"ש אם תדברנה שפתי עולה שהוא הדבור החיצוני, נגד זה המתקומם בגלוי, ובדבור שהוא עולה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהי כרשע" - מדת הרשע והעול רעים המה בעיני עד שאני מקלל אויבי והקם עלי לרעה שהוא יהיה רשע ועול כי כ"כ הדבר רע בעיני עד שתחשב לקללה

מצודת ציון

"כרשע כעול" - הכפי"ן באו לאמתת הדבר וכן בלילה יהיה כגנב (לעיל כד)

<< · מ"ג איוב · כז · ז · >>