מ"ג איוב כז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · כז · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָלִילָה לִּי אִם אַצְדִּיק אֶתְכֶם עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָלִ֣ילָה לִּי֮ אִם־אַצְדִּ֢יק אֶ֫תְכֶ֥ם
  עַד־אֶגְוָ֑ע
  לֹֽא־אָסִ֖יר תֻּמָּתִ֣י מִמֶּֽנִּי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם אצדיק אתכם" - אם אומר הדין עמכם לחייבני "לא אסיר תומתי" - לא אודה לדבריכם לומר שאיני תם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חלילה לי" - חולין וגנאי הוא לי אם אומר ברמיה שאתם צדיקים בדבריכם והדין עמכם כי הן הרשעתי כי הואיל ולבבי לא כן יחשוב לא אדבר רמיה כי עד אמות לא אסיר תומתי ממני לדבר רמיה בפה ולא בלב 

מצודת ציון

"תומתי" - מלשון תמימות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע", עד יום מותי לא אצדיק אתכם, ואף שאגוע ע"י שלא אסכים לדבריכם בכ"ז חלילה לי מזה, כי אם אצדיק אתכם הכי "לא אסיר תומתי ממני?" הלא בזה אראה שאיני תמים, אחר שאדבר בפה נגד האמת ונגד מה שבלבי, שזה הפך התמימות שהוא קנין לי, אבל אם.

 

<< · מ"ג איוב · כז · ה · >>