מ"ג איוב כה ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב כה · ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭ף כִּֽי־אֱנ֣וֹשׁ רִמָּ֑ה
  וּבֶן־אָ֝דָ֗ם תּוֹלֵעָֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אף כי אנוש רמה", בפרט שכלל האנוש הוא רמה, ור"ל שהחומר שלו עתיד להבלות בקבר ורמה תאכלהו, ועקרו הוא הנפש הרוחנית שהחומר הוא רק לבוש אליה שתתגלם ותתלבש בו משך זמן מוגבל ואח"כ ישוב העפר על הארץ כשהיה. ואיך מפני מציאות הלבוש הזה הבלה ונפסד יבטל וישנה את ההנהגה הכללית ויסיר את הירח והכוכבים אשר העמידם לעד לעולם, ובכ"ז אין עול בזה, כי עתיד הוא לתת להצדיק טוב בעבור הרע שסבל, ולהרשע רע בעבור הטוב שקבל שלא במשפט, בעולם הנצחי, ששם אין שולטים הכוכבים במערכתם. וזה הוא דרך התמורה שאמר בלדד במענהו הראשון, ומשפטי ה' אמת צדקו יחדו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף כי" - וכ"ש האדם אשר הרמה תאכלנו הבזוי מאד מול המקום איך לא יחשב ממנו מעט מן המרי לרב ואיה א"כ צדקתו

"ובן אדם תולעה" - כפל הדבר במ"ש (העולה מהמענה ההיא כי יאמר הן באמת יכנעו למקום מערכות השמים אם מיראת הרוממות אם מפחד העונש אבל אין לאדם גמול מה על המקום כי לגודל רוממות המקום ושפלות האדם אף מעט מן המרי יחשב לרב ואיה א"כ צדקתו)

<< · מ"ג איוב · כה · ו