מ"ג איוב כד ו
לא בדוק
כתיב:
בשדה בלילו יקצירו יקצורו וכרם רשע ילקשו.
מנוקד:
בַּשָּׂדֶה בְּלִילוֹ יקצירו יִקְצוֹרוּ וְכֶרֶם רָשָׁע יְלַקֵּשׁוּ.
עם טעמים:
בַּ֭שָּׂדֶה בְּלִיל֣וֹ יקצירו יִקְצ֑וֹרוּ
וְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"בלילו" - יבולו
"יקצורו" - לגזול
"וכרם רשע ילקשו" - וכרמים של אחרים הרשעים האלו נוטלים פריים ילקשו אשפריימנ"ט נוטלים לקש שלהם לקש לשון צמח פרי כמו בתחלת עלות הלקש (עמוס ז) תירגם יונתן צימוח וכן יסד ר"א (בהושענא אדמה מארר) לקש מארבה (ד"א וכרם רשע ילקשו ילקשו אותה מהשחיתה כי את של העניים ויתומים הם אוכלים ילקשו כמו ופיהם פערו למלקוש זמן ארוך וכמו לקישיא ללבן)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בלילו" - מלשון יבול ותבואה
"ילקשו" - ענין איחור כמו ופיהם פערו למלקוש (לקמן כט)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בלילו". התבואה, ובא מנפ"י יבול, ומנע"ו בול, וכפולים בליל חמיץ, וי"ל מענין בלול ותערובות, כי לא ינקו התבואה רק יערבוה עם הפסולת כדרך הפראים.
"ילקשו", מורה על איחור הבצירה, כמו בטרם עלות הלקש (עמוס ז'):
"לבוש, כסות", הלבוש ללבישה, והכסות בו יכסה מלמעלה: