"והוא באחד" - ועם כי נגלה לפניו יושר דרכי עכ"ז הוא בדעת אחת ולא יאבה להסיר מעלי היסורים ומי יוכל להשיב אותו מחפצו וכאשר יתאוה נפשו כן יעשה בין במשפט בין בזולת המשפט
מצודת ציון
"ונפשו" - ורצונו כמו אין נפשי אל העם הזה (ירמיהו טו)
"והוא באחד", ר"ל כי הוא ידע דרך עמדי והוא באחד, שה' ידע כבר את דרכו ע"י הידיעה הקדומה שכבר ידע מקודם שאעבוד אותו, ושתהיה עבודתי צרופה כזהב בלא סיג, ושרגלי תאחז רק באשורו, כ"ז ידע ה' מקודם בידיעתו הקדומה, ולפ"ז לא היה לי עוד בחירה וחפשיות לבחור דרך אחר, שאז היה שינוי בידיעת ה', שאחר שאבחור דרך אחר תשתנה ידיעתו לדעת שבחרתי דרך אחר ממה שידע בתחלה. וזה א"א, כי "הוא באחד" באחדות האמתי, וא"א שתהיה בו ריבוי ושינוי בידיעתו שהיא עצמותו, ואחר שהוא כבר ידע מראשית שאלך בדרך תמים לשמו, א"כ "מי ישיבנו ונפשו אותה ויעש", מי יוכל להשיב את גזרת ה' שנגזרה ע"י ידיעתו הקדומה, ומי הוא אשר "נפשו אותה ויעש", מי הוא שיהיה לו עוד בחירה וחפשיות, לרצות איזה דבר באות נפשו ובחירתו, ולעשות כפי רצונו זה א"א, שאז בהכרח ישיב ויפר את עצת ה' אשר ידע מראשית, וזה סותר לאחדות ה', אשר מזה מבואר שא"א שיעשה דבר הסותר לידיעתו, שבזה יהיה שינוי בידיעתו שהיא עצמותו, ואחר שהייתי מוכרח על מעשי הטובים ע"י ידיעת ה' וגזרתו הקדומה אין מגיע לי שכר עליהם:
