מ"ג איוב יט טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב יט · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי נָכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי
  נׇ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גרי ביתי". מי יתן "שלזר תחשבוני" כי אני "נכרי הייתי" שאני בעיניהם כנכרי שבא מארץ רחוקה שאין מכירים אותי כלל מאיזה אומה ולשון אנכי:


ביאור המילות

"לזר, נכרי". הזר הוא רק מי שאינו מבני הבית או הזר אצל הדבר הזה, כמו ישראל בתרומה וכדומה, הנכרי הוא הבא מארץ רחוקה (ישעיה כ"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גרי" - הדרים בביתי ושפחותי

"לזר תחשבוני" - יחשבו אותי לאיש זר והייתי בעיניהם כאיש נכרי אשר לא ידעוהו מעולם

<< · מ"ג איוב · יט · טו · >>