"ארחי". ועדיין היה לי תקוה שאעבור מפה אל שופטים הגדולים אשר במדינה לבקש משפט מלפניהם. אבל הוא "גדר ארחי" עד "שלא" אוכל "לעבר" מפה. ואחשב ללכת "בנתיבות" הקטנות של יחידים "ועליהם שם חשך" ולא אראה את מקומם:
ביאור המילות
"ארחי, נתיבותי". הארח מיוחד לרבים, והנתיבות הם ליחידים, כמ"ש בכ"מ:
