מ"ג איוב טז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך עתה הלאני השמות כל עדתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ עַתָּה הֶלְאָנִי הֲשִׁמּוֹתָ כָּל עֲדָתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַךְ־עַתָּ֥ה הֶלְאָ֑נִי
  הֲ֝שִׁמּ֗וֹתָ כׇּל־עֲדָתִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השימות" - לשון שתיקה כמו אשתומם וכמו שומו שמים (ירמיהו ב) שתקו והתמהו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אך עתה הלאני", שהכאב שלי הלאני עד שאני מוכרח לדבר, "השמות" אתה כאבי, אתה "השימות כל עדתי" היא הריגת בניו ובנותיו שהם היו העדה שסביב לו, וא"כ:


ביאור המילות

"הלאני". מוסב על הכאב, וגדר לאה פסיקת הכח.

"עדתי". כן קורא בניו שהיו עשרה, נגד מ"ש עדת חנף גלמוד שכיון על בניו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך עתה הלאני" - כאומר אף לא אפחד מהוספת היסורים עד שאחדל אמרים כי הלא אך עתה הלאני עד שא"א להלאות יותר וכבר עשה שממה כל עדתי הם בניו ובנותיו וכל בני ביתו ומה א"כ יוכל להוסיף עוד

מצודת ציון

"הלאני" - ענין עייפות כמו הנסה דבר אליך תלאה (לעיל ד)

"השמות" - מלשון שממה

<< · מ"ג איוב · טז · ז · >>