מ"ג איוב ח טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ח · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשָּׁעֵן עַל בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד יַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֭יתוֹ וְלֹ֣א יַעֲמֹ֑ד
  יַחֲזִ֥יק בּ֗֝וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ישען על ביתו", מ"מ "לא יעמוד", ר"ל לא לבד שלא יתקיים בעת שיעקרוהו מביתו (כאשר יאמר אח"כ ביסורי הצדיקים שדומים כעץ ששותלים אותו ממקומו למקום אחר) כי הגומא והאחו לא יגדלו אם ימושו ממקום גדולם וינטעו שנית, רק אף "שישען על ביתו" בכל זה "לא יעמד", ואף שירצה "להחזיק" בביתו בכל עוז, בכל זה "לא יקום":


ביאור המילות

"יחזיק בו". להקים נפילתו, כמו וכי ימוך אחיך והחזקת בו, ועז"א ולא יקום, שאחר שלא עמד ונפל לא יקום מנפילתו, והוא מקביל נגד מ"ש אשר יקוט כסלו שהוא הבטחון מן הרע, אומר שלא יעמוד ויפול, ונגד מ"ש ובית עכביש מבטחו שהוא הבטחון אל התקומה והטוב, אומר שלא יקום:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישען" - עם כי הוא נשען על חוזק ביתו להתחזק בו הנה לא יעמוד בידו ועם כי יאחוז בו בחזקה לא יתקיים בידו כי יאבד ממנו בעת יכלה די גמול מעט מעשה הטוב שעשה וא"כ מרבית הטובה סיבה היא לו לרעה לקרב את האבדון כאשר מרבית הלחלוחית של הגומא והאחו סבה הוא להם להתייבש מהר

<< · מ"ג איוב · ח · טו · >>