מ"ג איוב ז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־שָׁכַ֗בְתִּי וְאָמַ֗רְתִּי
  מָתַ֣י אָ֭קוּם וּמִדַּד־עָ֑רֶב
    וְשָׂבַ֖עְתִּי נְדֻדִ֣ים עֲדֵי־נָֽשֶׁף׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם שכבתי" - בלילה צפיתי ואמרתי וגו'

"ומדד ערב" - מתי יאיר ויבא עת קימה ועת מידוד הנשף לשון ותדד שנתי (בראשית לא) והמ"ם הוא עיקר נופל כמו מאמר משמר

"ושבעתי נדודים" - ואשבע נדודים על מטתי ביום עד נשף לפי שלא הייתי יכול לישן מפני יסורים עד נשף של יום לפי שלבש בשרי רימה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם שכבתי", לישן בתחלת הלילה, "ואמרתי מתי אקום", ובעת אשר "מדד" ונדד "הערב" והיה אור, "שבעתי נדודים עדי נשף", בענין שבבקר אומר מי יתן ערב ובערב אומר מי יתן בקר, א"כ הזמן שהוא תנאי אל השגת שלימותו היה כאין וכתהו ואתאוה שיחלוף ולא יהיה במציאות, וכן מצד המלאכה כשכיר, הלא.

ביאור המילות

"ערב נשף". ערב מתחיל מהערבת השמש, ונשף בא על זמן הצמצום המבדיל בין יום ללילה שיזרח בו כוכב הנשף בין בתחלת היום בין בתחלת הלילה, כמ"ש חז"ל ברכות ד' תרי נשפי הוו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם שכבתי" - כאשר אשכב בלילה אמרתי מתי אקום ותנוד הערב ותלך לה כי אולי יקל חליי ביום וכאשר לא הוקל אצפה בכל שעה מהיום מתי תנוד השעה ותלך לה כי אולי יקל בשעה האחרת אבל אני שבע כל היום ממחשבות נדידה עד הערב וכן חוזר חלילה וכאומר הלא כדרכי כן דרך כל סובלי יסורים וימי האדם הלא קצובים המה וא"כ החושב כן חפץ הוא לקרב עת המיתה כי ייטב לו מחיי צער ויסתור בזה דעת אליפז שאמר שהכל באה בהשגחה והרשעים יאבדו בעוונם וימותו אבל הצדיקים ימורק מעט עוונם ע"י היסורים כי בהיות כן שבאה הכל בהשגחה יחשב עוד יותר לעול כי המיתה טובה היא מחיי צער ורעה א"כ גמול הצדיקים מגמול הרשעים

מצודת ציון

"ומדד" - מלשון נדידה

"נשף" - ערב כמו נשף חשקי (ישעיהו כא)

<< · מ"ג איוב · ז · ד · >>