מ"ג איוב ו כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ו · כז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף עַל יָתוֹם תַּפִּילוּ וְתִכְרוּ עַל רֵיעֲכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַף־עַל־יָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּ
  וְ֝תִכְר֗וּ עַֽל־רֵיעֲכֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תפילו" - בדינכם אתם מפילים האף על עני כמוני בקו משפט ותכרו שוחה על ריעכם להפילו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אף", ר"ל כי כבר ימצא לפעמים שהמתוכח ישמש בראיות חלושות אם אין בידו מופתים אמתיים, כדי שעי"כ ינצח את חברו בויכוחו, אבל זה בוכוח שבין אדם לחברו שלא יגיע ממנו נזק לחבירו, אבל הכי ראוי שמלים להוכח תחשבו "אף" בעת אשר "על יתום תפילו" את הוכוח הזה, להרשיע על ידו את היתום שאין לו עוזר וסומך, או בעת אשר ע"י הוכוח הזה "תכרו" שחת "על ריעכם" לחייבו על לא חמס בכפו, הלא בעת כזאת אין ראוי לדבר רק דברים ברורים ואמתיים לא אמרי נואש ודברי הבל:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף על יתום" - מתוך דבריכם נראה שאינכם רחמנים ואפילו על היתום תפילו המכשול ולא תחוסו עליו ותחפרו בור על ריעכם לנפול בו ואל תחמולו

מצודת ציון

"ותכרו" - ותחפרו כמו בור כרה (תהלים ז)

<< · מ"ג איוב · ו · כז · >>