מ"ג איוב ד כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ד · כא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹא־נִסַּ֣ע יִתְרָ֣ם בָּ֑ם
  יָ֝מ֗וּתוּ וְלֹ֣א בְחׇכְמָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלא נסע יתרם בם" - כמו (ישעיהו טו) יתרה עשה וגו' גאותם וחכמתם תתבלע בגופן והנה נוסעת ונסחת כמו (שם לג) בל יסע יתידותיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הלא נסע" מהם "יתרם בם", שיקח מהם את היתרון שלהם דהיינו העושר והקנינים, שהוא אך מותרות ואינם עצמיים להם, "(מבלי משים) ימותו ולא בחכמה" כדי שלא ישים להם עונש יותר כבד שהוא עונש המיתה, וטוב להם עונש העוני שע"י יפטרו מעונש מיתה, וטוב להם גם עונש היסורים לפי שעה, שע"י יפטרו מעונש אבדת נצח (וגם רמז בדבריו שטוב להם עונש עוה"ז כדי שלא יכרתו בעה"ב שתכרת נפשם, שע"ז תפס לנצח יאבדו, שמלת נצח מציין אבדן הנפש הנצחי):

ביאור המילות

"נסע", נפעל, "יתרם", עשרם וקנינם, כמו והניחו יתרם לעולליהם (תהלות י"ז), וגם ר"ל שהקנינים הם מותרות אל האדם בלתי מוכרחים לאשרו האמתי ומלות מבלי משים שבפסוק הקודם נמשך גם לכאן, מבלי משים ימות ולא בחכמה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלא נסע וגו'" - יתרון החכמה אשר ניתן בהם יותר משאר בע"ח הלא נסע והלך מהם כי המקריים המתהוים מזולתם ומעצמם המה יסבבו להשליך החכמה מנגד ולזה ימותו ולא ימצאו חכמה ר"ל יהיה לבם צפון מחכמה עד כי ימותו ובהיות כן איה א"כ שלימות האדם לחשוב אשר יצדק מאלוה

מצודת ציון

"יתרם" - ענין רבוי ותוספת

<< · מ"ג איוב · ד · כא