מ"ג איוב ד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ד · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־חֹ֗מֶר
  אֲשֶׁר־בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם
    יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־עָֽשׁ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אף" - כל שכן

"שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם" - קברם

"ודכאום לפני עש" - מן השמים מתישין את כחם עד שהן שפלים ונדכאים לפני הרימה האוכלתן במותן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אף" וכ"ש בני אדם שחומר האדם שפל ונקלה מאד, בהשקף על משך זמן מציאותו, ועל התחלתו ועל אחריתו, כי כל משך זמן מציאותו וימי חייו הם "שוכני בתי חומר", ישכנו נפשותם בגויות שעשוים מחומר האדמה, והחומר הוא הבית שבו ישכון האדם (היינו נפשו שהיא עקר האדם) כל זמן היותו על האדמה, והבית חומר הזה "בעפר יסודם", היסוד שלו בנוי מעפר, היינו שראשית הויתו הוא מטפת הזרע הסרוחה וסופו של הבית הוא "שידכאום לפני עש", שאח"כ רימה ותולעה ידכא אותו אחרי מותו ויבלה אותו, ואיך אפשר שהוא יטהר וישתלם בעבודתו נגד האל ית', ואחר שא"א שהאדם ימלא את חובתו בשלימותו ואדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא לערך החיוב שמחויב לעבוד לאל, לכן היה זה מחסד ה', כי.

ביאור המילות

"אף", כמו אף כי, כמו כל שכן. יסודם הכינוי מוסב על הבתים, שיסוד הבתים הוא בעפר, שהוא קל מן החומר שהחומר מתדבק והעפר הוא דק, כי נוצרו מזרע לחה ורפויה, וכן כינוי "ידכאום על הבתים", שהעש והתולע יחריבו אותם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אף שוכני" - ומכ"ש שהוא שלם מבני אדם השוכנים בבתי חומר ר"ל בעולם השפל אשר יסוד מצבם הוא בעפר הארץ שהוא סבה לדכא אותם לפני הבלוי והרקבון המושל בהם לא כמלאכי מעלה השוכנים בעולם העליון אשר לא יקרה להם הבלוי וההפסד וכאומר הלא משכנות עולם השפל ומקריו המה סבות מונעות ההשגה והשלימות ולזה אינם אפילו כמלאכי מעלה וכ"ש הוא שמאד רחקו מערך שלימות המקום ב"ה ואיך יחשוב מי אשר יצדק אנוש מאלוה

מצודת ציון

"אף שוכני" - תחסר מלת כי וכאומר אף כי והוא ענין כ"ש כמו אף כי אש אכלתהו (יחזקאל טו)

"חומר" - טיט

"עש" - ענין הבלוי וההפסד כמו עששה מכעס (תהלים ו)

<< · מ"ג איוב · ד · יט · >>