לבוש יורה דעה קנב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: LEV:YD152

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · סימן קנב | >>

סימן קנב בטור יורה דעה ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

שלא יאכל הישראל עם הגוי, אף על פי שאוכל משלו
ובו שני סעיפים:
אב

סעיף א[עריכה]

לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה, דפוס פראג שס"ט, סימן קנ"ב.

גוי העושה משתה לחופת בנו או בתו – אסור לישראל לאכול בה, אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמשו. והאוכל או שותה שם, מעלה עליו הכתוב כאילו אכל מזבחי מתים, שנאמר: "וקרא לך ואכלת מזבחו". ומדכתיב "וקרא לך" ולא כתיב סתם "ואכלת מזבחו", שמע מינה דהכי קאמר קרא: כשיקרא לך ואתה תאכל שם, אפילו אתה אוכל משלך, על ידי קריאתו אותך שם – מעלה אני עליך כאילו אכלת מזבחו שהיא זבחי מתים.

וסתם "קריאה" משמע כשיקרא אותו לסעודת משתה של שמחה, כגון חתנות בנו ובתו. אבל שאר סעודות של דרכי שלום – מותר.

ובסעודת משתה של שמחה, מאימתי אסור? קודם החופה משיתחיל להכין צרכי הסעודה, וכן לאחר ימי המשתה כל שלושים יום – הכל הוא לצורך הסעודה ואסור.

במה דברים אמורים? בסתם. אבל אם אמר הגוי בפירוש שמזמינו בשביל החופה – אפילו עד שנים עשר חודש אסור. ולאחר שנים עשר חודש מותר אפילו אומר בשביל החופה, שאין כאן עוד שום שמחה בזה, דכיון דדש דש. ואדם חשוב אפילו אחר שנים עשר חודש – אסור, שהגוי משמח בו, ואזיל ומודה לעבודה זרה שהישראל כבדו. והוא שהגוי מכירו ומכבדו ביותר בשביל חשיבותו.

סעיף ב[עריכה]

ודווקא כשהולך לבית הגוי על ידי הקריאה ואוכל שם – אסור. אבל אם גוי שעושה חופה שולח לישראל לביתו עופות חיים או דגים, או אפילו בשר שחוט כדרכו – מותר לאוכלו בביתו, שאין כאן "וקרא לך" וגומר, דהא שלח לביתו.