לבוש יורה דעה קנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיצור דרך: LEV:YD153

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · סימן קנג | >>

סימן קנג בטור יורה דעה ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דיני ייחוד ישראל וישראלית עם הגוים
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה, דפוס פראג שס"ט, סימן קנ"ג.

אין מעמידין בהמות בפונדקאות של גוים, מפני שחשודין על הרביעה; והיא אחת משבע מצות בני נח שנאסרו בה, ויש כאן משום "לפני עור לא תתן מכשול".

ואסור אפילו זכרים אצל זכרים, דגם בזכרים שייך רביעה. ואפילו נקבות אצל נקבות גם כן אסורים, מפני שהגוים מצויין אצל נשי חבֵריהן, וימצא זו הבהמה וירביענה. הלכך אסור אפילו נקבות אצל נקבות, ואין צריך לומר נקבות אצל זכרים או זכרים אצל נקבות.

ולא אמרינן דווקא נקבות אצל נקבות אסורים, משום שהגוים מצוין אצל נשי חבריהם, ואם יבוא אחד לזנות עם הגויה, ולא ימצאנה או לא תתרצה לו – תקיף יצרו עליו ומרביע את הבהמה, אבל נקבות אצל זכרים לא תקיף כל כך ומותר. לא אמרינן הכי אלא הכל אסור, דחשידו אכולהו.

וכן אין מוסרין בהמה לרועה שלהן, שמא ירביענה. במה דברים אמורים? בזמן ובמקום שהם חשודים על הרביעה. אבל במקומות הללו ובזמן הזה – אינם חשודים, ואדרבה הם מכים ועונשין עליה. לפיכך הכל מותר.

סעיף ב[עריכה]

אין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר או אומנות, שלא ימשכנו למינות.

ולא יתייחד ישראל עם גוי, מפני שחשודין על שפיכות דמים.

סעיף ג[עריכה]

אם נזדמן לו גוי בדרך, אם הוא חגור סייף – טופלו לימינו, ואם היה לגוי מקל בידו – טופלו לשמאלו; מפני שדרך הסייף לחוגרו בשמאל, ונמצא שכשנטפל הישראל את הגוי לימינו הסייף סמוכה ליד ימין של ישראל, ואם ירצה הגוי להורגו ישלח הישראל יד ימינו בסייף שהוא סמוך לה ויאחז בה שלא יהרגנו. אבל המקל דרך להביאו ביד ימין, לפיכך טופלו הישראל לגוי לשמאלו, כדי שתהא יד ימין הגוי שהמקל בה סמוכה לישראל, שאם ירצה הגוי להכותו במקל – יחזיק הישראל במקל שהוא סמוך לו. ואי טופלו לימינו הוי המקל רחוק מידו של ישראל, ולא היה יכול להחזיק בו מיד כשירצה הגוי להכותו.

היו עולים בעלייה או יורדים בירידה – לא יהא הישראל למטה והגוי למעלה. אלא יראה לעולם שיהא הישראל למעלה, כגון בירידה יהא ישראל אחרון ובעלייה יהא ראשון. ובלבד שיהא טופלו לימינו גם כן שלא יהא הגוי ממש אחוריו, דבכי האי גוונא יוכל יותר ליזהר ממנו שלא יכנו. ולא ישחה לפניו לעולם, שלא ירוץ את גולגלתו.

ואם ישאל לו הגוי להיכן אתה הולך – ירחיב לו הדרך; שאם צריך לילך פרסה יאמר "שתי פרסאות אני הולך", שמא ימתין הגוי מלהכותו עד פרסה שנייה והוא יפרוש ממנו קודם לכן.

סעיף ד[עריכה]

אשה ישראלית לא תתייחד עם גוים אפילו הם רבים ונשותיהם עמהם, אף על גב דבכהאי גוונא גבי ישראל שרי אפילו באיש אחד ואשתו עמו מפני שאשתו משמרתו, כדאיתא בלבוש הבוץ וארגמן סימן כ"ב – גבי גוים אסור אפילו הם רבים, משום דפריצי בעריות ואינם בושים אפילו מנשותיהם.

אבל עם הגויות מותרת ישראלית להתייחד, דאין לאסור משום שפיכת דמים, דמרחמין עליה כיון שאינה בת מלחמה. ומשום שהגוים מצויין אצל נשי חבֵריהן – גם כן אין לאסור כמו בבהמה, דאשה בת דעת היא, וכשתראה שיבוא הגוי תצא מיד.