לבוש אורח חיים תכח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש החור על אורח חיים · סימן תכח | >>

סימן תכח בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

סדר קביעות המועדים וקריאת הפרשיות
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח

סעיף א[עריכה]

ולפי שאנו צריכין לעשות חדשים אחד מלא ואחד חסר, הסכימו קדמונינו לעשות לעולם החודש שהוא חשוב יותר מלא, וקראו המלאים מלכים והחסרים משרתים להם. ואילו הן החדשים החשובים הנקראים מלכים, ושעושים אותו מלא: ניסן מלך, שבו חג המצות, הוא מלא, ואייר הוא סמוך לו הוא משרת והוא חסר. סיון מלך, שבו חג השבועות, מלא. תמוז שאחריו משרתו חסר. אב מלך, שבו היו קוצצין עצים למזבח, מלא. אלול שאחריו משרתו חסר. תשרי מלך, שבו המועדות, מלא. מרחשון שאחריו משרתו חסר. כסליו מלך, שבו נעשה נס חנוכה, מלא. טבת שאחריו משרתו חסר. שבט מלך, שבו ראש השנה לאילנות, מלא. אדר שאחריו משרתו חסר.

וכל זה כשהשנה הוא כסדרן, שהם ו׳ מלאים ו׳ חסרים, ואינה אלא שנ״ד ימים, שהם י״ב פעמים כ״ט י״ב. אבל מפני התש״צג חלקים שנתבארו למעלה, כשיתקבצו הרבה מהם, על כן נעשה מהם יום, וצריכין אנו לעשות את השנה ארוכה יום אחד יותר משאר השנים, ויהיה אותה השנה שנ״ה ימים, וצריכין אנו למלאות עוד חודש א׳, אז ממלאים גם חודש מרחשון. ולפעמים יקרה ע״י הדחיות שיתבארו למטה, שאנו צריכין לקצר השנה יום אחד ולעשות שנ״ג ימים, ואם כן נצטרך לחסר עוד חודש אחד, אנו מחסרין אותו היום מכסליו.

והטעם שאנו מחסרין או ממלאים אלו השני חדשים, מרחשון וכסליו, ולא שנים אחרים, מפני שכוונתינו לחסר או למלאות החודש הראשון שנוכל בשנה, כדי שלא ישתכח הדבר אם נניחנו עד סוף השנה, ונצטרך למלאות אדר או לחסרו, ולא יהיה, רק כ״ח יום, דבלאו הכי אינו אלא כ״ט כמו שנתבאר. ומניסן עד אלו החדשים שהם אחר תשרי, לא נוכל לא לחסר ולא למלאת חודש אחר. שהרי מפסח עד העצרת, שהוא צריך להיות ששה בסיון, שהוא יום מתן תורה, אנו צריכין לספור נ׳ יום, אם כן אין אנו יכולים למלאות אייר או לחסר ניסן, שאם כן יהיה עצרת ז׳ בסיון. ומעצרת עד יום כיפור לא נוכל למלאות או לחסר חודש אחד, כדי שיהיה ג׳ פעמים ארבעים יום מעצרת עד יום כיפור כנגד ג׳ פעמים מ׳ יום שעמד משה בהר וירד ביום הכיפורים עם הלוחות שנתכפר להם מעשה העגל וקבע אותו הש״י יום סליחה ומחילה לדורות. ותשרי אי אפשר לחסרו, מפני שהוא מלך ויש בו המועדות, ונקרא חודש האתנים. לפיכך אי אפשר למלאות או לחסור חדש אחד אחר אלא א׳ מאלו השנַים, שהם הראשונים.

ואם כן לפי זה יהיה סדר החדשים: תשרי לעולם מלא, וטבת לעולם חסר, ומשם ואילך אחד מלא ואחד חסר על הסדר. כיצד? טבת חסר, שבט מלא, אדר חסר, ניסן מלא, אייר חסר, סיון מלא, תמוז חסר, אב מלא, אלול חסר, תשרי מלא. מרחשון וכסליו לפעמים אחד חסר, והוא מרחשון, ואחד מלא, והוא כסליו. ולפעמים שניהם מלאים, ולפעמים שניהם חסרים. וכשיהיו שניהם מלאים נקראת השנה שלימה, וכשיהיו שניהם חסרים נקראת השנה חסירה; וכשיהיו אחד מלא ואחד חסר, נקראת השנה כסדרה.

וכשהשנה מעוברת, עושין שני אדרין, ולא חודש אחר שני פעמים, משום דכתיב: "בשנים עשר חדש הוא חדש אדר"; ואם יעשה חודש אחר כפול, לא יהיה אדר השנים עשר. כי ניסן הוא הראשון לעולם, דכתיב: "החדש הזה לכם ראש חדשים" וגו׳ "ראשון הוא לכם" וגו׳. ועוד טעם אחר, והוא עיקר, שאין מוסיפין חודש אחר על השנה אלא אדר, משום דכתיב: "שמור את חדש האביב", כלומר: שמור חודש האביב כדי שיבא אביב בזמנו. ואביב ברוב השנים הוא בניסן, לכך צריכין לשומרו בסמוך לו, כשיגיע ורואין שעדיין אינו אביב, מעברין אותו החודש שהיה ראוי להיות אביב בו ברוב השנים. אבל מכל מקום אנו חושבין אדר הראשון בשביל העיבור, מטעם שיתבאר בסמוך. לפיכך אין עושין בו פורים, לומר שאינו מסדר חדשי השנה; שאם היה מסדר חדשי השנה, היה לנו לעשות בו ימי הפורים. והחודש המעובר, על כרחך צריך להיות ל׳ יום, שהרי אין מעברין אלא מטעם ג׳ פעמים יכ״א ר״ד שהחמה יתירה על הלבנה, כמו שיתבאר למטה, והוא יותר משלשים יום; על כן עושין אדר הראשון מלא שלושים יום. ואדר הב׳ חסר כמו אדר של שאר שנים, שהרי הוא מסדר חדשי השנה. ומכל מקום כותבין בשטרות באדר הראשון אדר סתם, והשני כותבין אדר השני, אע"פ שמן הטעם שכתבתי היה לנו לעשות איפכא: בראשון היה לנו לכתוב באדר הראשון, ובשני היה לנו לכתוב אדר סתם, שהוא מחדשי השנה. אלא שלפי שבזמן הקדמונים, שהיו מקדשין על פי הראייה, לפעמים לא היו יודעים שהשנה מעוברת עד שיצא רובו של חודש אדר הראשון, ועל כרחך היו כותבין בתחילת החודש קודם שידעו שהשנה מעוברת – "אדר" סתם. וגם לכשיבנה בית המקדש במהרה בימינו תחזור העטרה ליושנה לקדש על פי הראייה, לכך אנו כותבין לעולם אדר הראשון סתם, והשני "אדר שני".

וקביעות השנה לידע אם היא שלימה או חסרה או כסדרה תלוי בקביעת יום ראש השנה, על כן נפרש תחילה הימים שראוין לקבוע בהן ראש השנה, ואחר כך נפרש הקביעות. אין קובעים ר״ה ביום אד״ו, וסימן: "לא אד״ו ראש". והטעם, ביום א׳ אין קובעין ראש השנה כדי שלא יבא יום הושענא רבה ביום השבת, שאין חובטין ההושענות בשבת, שהוא איסור דאורייתא, והחביטה אינה אלא מנהג ואינה דוחה שבת. ואם יבא הושענא רבה בשבת ותדחה ההושענא, יבא הדבר לידי שכחה. הילכך עשו חכמים חיזוק לדבריהם ודחו יום ראש השנה, כדי שיבא יום הושענא רבה בחול ביום א׳. וביום ד״ו אין קובעים, שאם כן יבא יום כיפור ביום ו׳ או ביום א׳ ויהיו שתי שבתות סמוכות זו לזו, ואם בר מינן ימות בהם מת יהא אסור לקוברו אפילו ע״י עכו״ם ויסריח. ועוד, כדי שלא יתעפשו הירקות שנלקטו לצורך האכילה, שלא יוכלו לבשלם, שיהיה אסור לבשלם שני ימים זה אחר זה. ואל תתמה על טעמים הללו שהם חלושין מאד, לדחות עבורם ימי ראש השנה ויום צום כיפור וסוכות שהם דאורייתא; כי כבר הודעתיך שאין אלו עיקר הטעם, אלא שחכמינו ז״ל בעוצם בינתם וחכמתם בחכמת התכונה ראו לתקן מהלך השוה עם מהלך האמתי, כמו שאמרנו. ומפני הטעמים הללו תקנו אותו בימים הללו ולא בימים אחרים, אבל לא שהיו הטעמים הללו עיקר טעמי הדחיה, חלילה לקדושי עליונים לעשות זאת. הילכך כשבא המולד ביום אחד מאלו הימים, דוחין ר״ה עד למחר.

ועוד יש דחייה אחת, והיא זאת, שאפילו אם חל המולד בימי בגה״ז שראוי לקבוע בהם ראש השנה, אם ימשך המולד עד חצי היום או מחצי היום ולמעלה – נקרא מולד זקן, ואין קובעין בו ראש השנה ביום המולד, ונדחה ליום שלאחריו. והטעם, כשבא המולד בחצי היום והוא בסוף שעה י״ח, והוא רגע החיבור שנתחברה הלבנה עם התמה ועומד ממש תחתיה, ואי אפשר לנו לראות אור הלבנה עד שתתפרד מעט מן החמה לצד מזרח. ושיערו חז״ל שאי אפשר לראות הלבנה בפחות משש שעות אחר המולד. ואם כן, בזמן שהיו מקדשין על פי הראייה והיה המולד מחצי היום ואילך, לא היה אפשר להם לראות הלבנה באותו היום ולקדשה, ועל כן היו דוחין יום ראש השנה עד יום שלאחריו. ואף על פי שאנו בקיאים בחשבון ויודעים בוודאי שנולדה בו הלבנה ונתחברה עם החמה, מכל מקום אין מקדשין החודש קודם שאפשר שתראה הלבנה, מדכתיב: "החדש הזה", כזה ראה וקדש. אבל אם היה המולד פחות מחצי היום אפילו רגע אחד, שאז אפשר הוא שתראה הלבנה באותו היום בסופו ברגע האחרון, אז קובעין אותו בו ביום, אם הוא ביום שראוי לקבוע בו, שאינו מימי אד״ו. אבל אם היה המולד זקן ביום שלפני אד״ו, שאין ראוי לקבוע ר״ה לא בו ביום, משום מולד זקן, ולא ביום שלאחריו, משום אד״ו, נדחה עד יום שלישי למולדו. כגון אם היה מולד זקן בשבת, נדחה ראש השנה עד יום ב׳, וכן כיוצא בזה.

ויש עוד מולד אחר שדוחין ראש השנה מיום הוולדו, והוא כשנולד בליל ג׳ ט׳ שעות ר״ד חלקים בשעה העשירית, וממנו ולמעלה, והשנה היא שנה פשוטה, אז הוא נדחה מיום הוולדה, וגם מיום שלאחריו מפני אד״ו, ונקבע ביום ה׳. והטעם, מפני שחכמינו ז״ל עיניהם היו בראשם להביט מתחילת דבר לסוף דבר, וראו בחכמתם את הנולד. שאם תתן ד״ח תתע״ו על ג״ט ר״ד, יהיה מולד של ר״ה הבא ז׳ י״ח, שהוא מולד זקן, ותצטרך לדחותו עד יום ג׳ למולדו, שהוא יום ב׳, שהרי ביום א׳ לא תוכל לקובעו מפני אד״ו. ואם היינו קובעין ר״ה זה ביום ג׳ שהוא יום הוולדו, היה בין ר״ה זה לר״ה הבא ו׳ ימים, והיינו מצטרכין למלאות שמונה חדשים משנה זו, או לעשות חודש אחד ל״א ימים. וזה לא רצו חז״ל לעשותו, לעשות ח' חודשים מלאים לא רצו, לפי שהוא ארוך הרבה מאד מי״ב פעמים כ״ט י״ב תשצ״ג, והיה הדבר תמוה בעיני הבריות להאריך השנה כל כך יותר מי״ב פעמים כ״ט י״ב תש״צג, עד שהיה כחוכא ואטלולא בעיני הבריות, שיאמרו: בית דין טועין הם. לכך דחו ראש השנה זה מיום הוולדו עד יום ה׳, וראש השנה הבא יהיה ביום ב׳, ויהיה ביניהם ד׳ ימים, ויהיה כסדרה. אבל אם היה מולד זה חלק אחד פחות מר״ד, או שהשנה הזו היא מעוברת, קובעין אותו ביום הוולדו, שאז לא יהיה מולד תשרי הבא בז׳ י״ח.

ועוד יש מולד אחר שדוחה יום ראש השנה מיום הוולדו. והוא שנולד ביום ב׳ בט״ו שעות תק״פט חלקים בשעה ט״ז וממנו למעלה. והוא שתהיה השנה של אחר העיבור מיד, ששנה שלפניה היתה מעוברת, אז אינו נקבע ביום המולד, ונדחה עד יום של אחריו.

והטעם, שזה המולד ב׳ ט״ו תקפ״ט ולמעלה, על כרחך נולד ממולד שהיה בר״ה שעבר מג׳ י״ח ולמעלה, ואם כן, ראש השנה שעבר על כרחך היה ביום ה׳, שהרי ג׳ י״ח היה מולד זקן. וצריכה להיות חסר, שהרי אפילו כשיש ה׳ ימים ביניהם צריכין לחסר השנה שעברה, כיון שהשנה שעברה היתה מעוברת, וכבר אמרנו שבשנה מעוברת צריך להיות אדר אחד מלא. ואם היית קובע ר״ה זה ביום הוולדו, היינו צריכין לעשות ח׳ חדשים חסרים בשנה שעברה, או לעשות חודש א׳ כ״ח ימים. והוא גם כן דבר נפלא בעיני הבריות, כמו שאמרנו למעלה, ולא רצו חכמים ז״ל לעשותו, אלא דחו ר״ה זה ליום אחד. ויבא יום המולד הזה למניין ימי השנה שעברה, ונמצינו שהיה השנה שעברה חסרה, ואדר הראשון שלה מלא. אבל אם היה מולד זה פחות מב׳ ט״ו חקפ״ט אפילו רגע אחד, או שאינו שנה שמיד לאחר העיבור, אז נקבע בו ביום, שהרי לא היה מולד תשרי שלפניו ג׳ י״ח.

הרי לך הד׳ דחיות עם פירושם וטעמם הנגלה. וסמני׳: לא אד״ו ראש; מולד זקן בל תדרוש; ג״ט ר״ד בשנה פשוטה גרוש; ב׳ ט״ו תקפ״ט לאחר עיבור עקור מלשרוש.

על כן, הרוצה לידע קביעות יום ראש השנה, יחשוב מולד תשרי באיזה יום ובאיזו שעה ובאיזה חלק יבא, ויום שיהיה בו המולד הוא הקביעות, אם לא שימנענו אחד מהד׳ דחיות שזכרנו למעלה. ואחר שידע קביעות יום ר״ה, ורוצה לידע קביעות חדשים, אם מרחשון וכסליו שלימים או חסרים או כסדרן, יחשוב באיזה יום יהיה קביעות יום ר״ה של אחר זה, ואחר כך יחשוב מניין הימים שביניהם. ויום ר״ה זה תקח בתוך חשבונך, שהוא שייך לשנה זו, ויום ראש השנה הבא אל תקח בחשבונך, שהוא שייך לשנה הבאה. ואם יהיה ביניהם ג׳ ימים, כגון שהיה יום ר״ה זה יום ז׳, ויום ר״ה הבא יום ג׳, או זה ביום ב׳ והבא ביום ה׳, אז יהיה השנה חסרה, רוצה לומר מרחשון וכסליו שניהם חסרים, לפי ששנה זו אינה אלא שנ״ג ימים, כי ש״ן הולכין בשבועות, שהם ג׳ שבועות שלימות, ועוד ג׳ ימים. וזה אינו י״ב פעמים כ״ט י״ב, כי יחסר יום אחד, ולכך צריכים לחסר חודש אחד יתר על השלימים.

ואם יש ביניהם ד׳ ימים, כגון שהיה יום ר״ה זה ביום ג׳, ויום ר״ה הבא ביום ז׳, או זה ביום ה׳ והבא ביום ב׳, הרי השנה הוא שנ״ד ימים ויהיה השנה כסדרה, ר״ל מרחשון חסר וכסליו מלא. שהרי שנה זו היא בשוה י״ב פעמים כ״ט י״ב, ונמצא ו׳ חסרים וששה מלאים.

ואם יהיה ביניהם ה׳ ימים, כגון שהיה יום ר״ה זה ביום ז׳ ור״ה הבא אחריו ביום ה, או זה ביום ב׳ ור״ה הבא ביום ז׳, או זה ביום ה׳ וזה ביום ג׳, הרי השנה הוא שנ״ה יום ויהיה השנה שלימה, ר״ל מרחשון וכסליו שניהם מלאים. שהרי זו השנה היא יותר מי״ב פעמים כ״ט י״ב, ולכך צריכין למלאות חודש אחד יתר על החסרים. וסימנך גד״ה חכ״ש.

במה דברים אמורים? כשהיתה השנה שרוצה לידע סידור חדשיה פשוטה. אבל אם היא מעוברת, הרי ניתוסף חודש העיבור, שהוא שלושים יום. כ״ח מהם הולכים בשבועות, ישארו ב׳ ימים. וצריך אתה להוסיף הב׳ ימים על הסימן של פשוטה, ואז אם יהיה ביניהם ה׳ ימים, יהיו שניהם חסרים; ו׳ ימים, יהיה כסדרן, מרחשון חסר וכסליו מלא; שבעה ימים, יהיו שניהם מלאים. וסימנך הו״ז חכ״ש.

ועל פי הכללים והדחיות שנמסרו בידך למעלה, יצא לך שאלו הם הימים שאין ראויין לקבוע בהם המועדים, מדלא אד״ו ר״ה. לא יהיה לא אג״ו צום כיפורים ולא צום אסתר, ולא בז"י בטבת‏[1], ולא זב״ד פורים‏[2], ולא בד״ו פסח, ולא י״ז בתמוז ולא ט׳ באב. ולא גה״ז עצרת והושענא רבה, ולא ג׳ חנוכה. לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל״ג בעומר, וסימן פל״ג ח״י. פירוש: פורים ל״ג וח״י באייר.

סעיף ב[עריכה]

ואלו הימים שהוקבע בהן ראשי חדשים, ונמשך גם כן מלא אד״ו ראש, דמדלא אד״ו ראש אלא בגה״ז, לא יהיה מרחשון אלא בדה״ז, כסליו אבגדה״ו, טבת בגדא״ו, שבט בגדה״ז, אדר ראשון בדה״ז, ושני בדו״ז, ניסן אגה״ז, אייר בגה״ז, סיון אגד״ו, תמוז אגה״ו, אב בדו״ז, אלול אבד״ו.

סעיף ג[עריכה]

עוד יש סימן לקביעות המועדים: א״ת ב״ש ג״ר ד״ק ה״ץ ו״פ. פירוש: ביום שחל א׳ של פסח בו יהיה לעולם תשעה באב, וסימנך: על מצות ומרורים יאכלוהו. וביום שני שבועות. ביום ג׳ ר״ה. ביום ד׳ קריאת התורה, והוא שמחת התורה שקורין בתורה סוף וראש. ביום ה׳ צום כיפור. ביום ו׳ היה פורים שעבר. ואם תדקדק בחשבון הימים תמצא שכל הסימנים והכללים הללו נמשכים מלא אד״ו רא״ש ושאר הדחיות.

סעיף ד[עריכה]

ונמשך מזה גם כן סימן לקריאת הפרשיות: לפשוטה פקדו ופסחו, ולמעוברת סגרו ופסחו; מנו ועצרו; צומו וצלו; קומו ותקעו.

פירוש, בשנה פשוטה קורין לעולם צו קודם הפסח, וזהו פקדו ופסחו. ובשנה מעוברת קורין מצורע קודם הפסח, וזהו סגרו ופסחו, חוץ מבה״ח וה״ש מעוברת שקורין אחרי מות קודם הפסח.

ולעולם קורין פרשת במדבר שיש בה מניינן של ישראל קודם שבועות, וזהו מנו ועצרו. והטעם שעשו סימן הזה, כדי שלעולם תפסיק הפרשה הזאת בין פרשת בחקותי שיש בה קללות התוכחה ובין חג השבועות, שהוא יום הדין על הפירות, שלא יקראו הקללות סמוך ליום הדין ויהיה לו פתחון פה לשטן לקטרג ח״ו.

וט׳ באב לעולם קודם ואתחנן, וזהו צומו וצלו. והטעם הוא כדי שיקראו פרשת דברים שמתחלת בתוכחותיו של משה קודם ט׳ באב, כדי להפטיר בה בחזון שהיא תוכחות ישעיה על חרבן.

ואתם נצבים לעולם קורין קודם ראש השנה, מפני שיש בה ענייני תשובה, וזהו קומו ותקעו. ולכך כשראש השנה ביום ב׳ או ביום ג׳, שיש ב׳ שבתות בין ר״ה לסוכות, מחלקים נצבים וילך, וקורין וילך בין ר״ה לי״כ, והאזינו בין י״כ לסוכות. וסימן: ב״ג המלך פת וילך.

ואל תתמה, כשיהיה כן, למה חלקו נצבים וילך, שהם קצרות מאד, ולא חלקו מטות ומסעי שהם ארוכות? דע, כי כיונו חז״ל שלעולם יקראו "אלה הדברים", שיש בה תוכחות משה, קודם ט׳ באב, להוכיח העם, שיזכרו על מה חרב בית אלקינו וישובו מדרכיהם הרעים, כמו שנתבאר. ועוד, שאם כן תבא פרשת כי תבוא בשבת קודם ר״ה, ורצו חז״ל להפסיק בפרשת נצבים בין קללות דפרשת כי תבא ובין ר״ה, שלא יזכרו הקללות בשבת שקודם ר״ה שהוא יום הדין, כמו שעשו בפרשת במדבר שקורין לעולם קודם עצרת, כדי להפסיק בין קללות דואם בחקותי ובין עצרת, שהיא גם כן יום הדין על הפירות. אבל בנצבים, אע״ג שגם בה יש תוכחת[3], אין בה קללות, לכך אין חוששים לקרות קודם ר״ה. וכן האזינו בין ר׳׳ה ליום כפורים, שאין בה קללות, רק תוכחות. אבל כשר״ה ביום ה׳ או ביום ז׳, אז אין בין ר״ה לסוכות אלא שבת אחת, שקורין בו האזינו, ואז קורין וילך עם נצבים קודם ר״ה. וזה נמשך גם כן מקביעות המועדים, שחז״ל תקנו לקרות בכל שבת פרשה אחת מפרשיות התורה; ולפעמים כשחלים המועדים בימי השבת, נדחין הפרשיות, ועל כן ישתנה הסדר, כמו שיתבאר לקמן בי״ד לוחות.

סעיף ה[עריכה]

האזינו חולקין פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש, שהיו קורין אותה פעם א׳ לששת ימי השבוע, והיו מחלקין אותה לששת חלקים לששת ימי המעשה, כן אנו קורין אותה בבית הכנסת בששה גברי עם השירה. וסימן ראשי הפרשיות הזיו לך. א׳ האזינו, ב׳ זכור, ג׳ ירכיבהו, ד׳ וירא, ה׳ לו חכמו, ו׳ כי אשא אל שמים ידי עד סוף השירה. והשביעי משלים הסדר. ואף על גב דבשאר שבתות השנה אין מסיימין בדברי תוכחה דלא ליתי לאינצויי, בשבת זו מסיימין באלו פרשיות אף על פי שהם דברי תוכחה, מפני שברוב פעמים קורין פרשה זו בשבת שבין ר״ה ליום כיפור שהם ימי תשובה, כדי לעורר את העם שיחזרו בתשובה. וטעם חלוקה לפסוקים אלו תלוי במדרשות ופשטי הכתובים, ואין צריך להאריך בהם. מיהו אין מדקדקין בפרשיות אלו אלא בשבת שחרית, שהוא עיקר קריאה, אבל במנחה בשבת או בב׳ וה׳ לא קפדי.

סעיף ו[עריכה]

קללות שבתורת כהנים אין מפסיקין בהם אלא אחד קורא את כולם, שאין מסיימין בדברי תוכחה דלא ליתי לאנצויי. וסמכיה אקרא דמשלי, "מוסר ה׳ בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו"; ואם היה זה הקורא מפסיק בהם, והיו צריכין לקרות אחר, היה נראה כאילו קץ זה בתוכחות הש״י. מיהו נוהגין שלא לקרות את הקורא בשמו שיעלה, אלא מי שירצה, דשמא לא ירצה לעלות אותו שיקראו ויבא לקוץ בתוכחות. ומכל מקום נוהגין גם כן שלא להתחיל תחילת הפרשה בפסוקי התוכחת[4], אלא מתחילין בפסוקים שלפניהם ומסיימין בשלאחריהם. וכן נהגו בקללות שבמשנה תורה שלא להפסיק בהן מהאי טעמא.

סעיף ז[עריכה]

ח׳ פסוקים אחרונים שבתורה, שמתחילין מ"וימת משה עבד ה׳" עד סופו, אין מפסיקין בהם אלא קורין אותם בחד גברא, אע״ג דמשה כתבם, הואיל וכתבם בדמע, אין מחלקין אותם.

סעיף ח[עריכה]

מבראשית עד י״ז בתמוז מפטירין ההפטרות המדברות בעניין הפרשיות, דומה בדומה, כמו שיתבאר בע״ה כל אחת במקומה. משם ואילך לפי הזמן ולפי המאורע, דהיינו תלתא דפורענות, ושב דנחמתא, ותרתי דתיובתא. תלתא דפורענותא כנגד ג׳ שבועות של פורעניות מי״ז בתמוז עד ט״ב, וסימן דש״ח: דברי ירמיה, שמעו דבר ה׳, חזון ישעיה לפני ט״ב. ומפטירין באלו, מפני שעיקר הנביאים שנבאו על החורבן הם ישעיה וירמיה, מפטירין בנבואתם. ומקדימין ירמיה לישעיה אע״ג דישעיה קדמו, כדי לסמוך נבואת ישעיה ותוכחותיו לפרשת דברים, שיש בה תוכחת משה, ושייכי יותר להדדי. ועוד, דשניהם הוכיחו לישראל בלשון אחד: משה אמר בפרשה זו, "איכה אשא לבדי" וגומר, וישעיה אמר, "איכה היתה לזונה" וגומר.

ושב דנחמתא כדי לנחם את העם מן החורבן, עד כלות השנה, וסימנך נו״ע ארק״ש: נחמו, ותאמר ציון, ענייה סוערה, אנכי אנכי, רני עקרה, קומי אורי, שוש אשיש. ועוד כנגד ז׳ מיני נחמות הנזכרים במדרש, שהמשיל גלות ישראל לבין העכו״ם למלך שנשבה עם בניו וחתניו ועמו כולו, ונשארה מלכה שכולה וגלמודה ימים ושנים, ואח״כ מבשרים אותה על חזרתם ומתנחמת. כך המלכה היא ירושלים וכו׳ שתתבשר במהרה בימינו על חזרת השכינה וכנסת ישראל, והן נחמות החזרת הבנים והבנות והכלות והחתנים ואחיה ואחיותיה וחזרת דמלך באחרונה עם כל העם, הוא הקב״ה ית׳. אלא שעדיין צריך טעמא למה אומרים אותן בזה הסדר זו אחר זו, ואין אומרים אותן כסדר שהם כתובים בנביא, שהרי רני עקרה וענייה סוערה מהופכים, ועוד שהם כתובים אחר אנכי, וצ״ע. ואח״כ מצאתי בספר אבודרהם טעם במדרש לסדר זה ע״ד הצחות, ואמרו כי תקנו לומר בתחלת ההפטרות מן הנחמות: "נחמו נחמי עמי", כלומר שהקב״ה אומר לנביאים: נחמו נחמו את עמי וגומר. ובשבת שנייה משיבה כנסת ישראל: "ותאמר ציון עזבני ה׳", כלומר אינה מתפייסת בנחמת הנביאים, כי חפצים לנחמת הש״י בעצמו. ובשבת שלישית אומרים: "ענייה סוערה", כלומר, חוזרים הנביאים לפני הקב״ה ואומרים לפניו ית׳: הנה כנסת ישראל לא נתפייסה בתנחומין שלנו, וזהו "ענייה סוערה" וגו׳, רוצה לומר, כנסת ישראל העניה סוערה על הגלות ואומרת "לא נוחמה" וגומר. ואח״כ בשבת רביעי חוזר הקב״ה ומשיב ואומר: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" וגו׳, כלומר, בעצמי אני מנחם אתכם, ולפיכך את כנסייתי "רני עקרה" וגומר בשבת חמישי, ו"קומי אורי כי בא אורך" בשבת ששי. ואח״כ בשבת שביעית משיבה כנסת ישראל: "שוש אשיש בה׳" וגו׳, כלומר, עתה יש לי לשוש ולשמוח ותגל נפשי באלקי וגומר.

תרתי דתיובתא, מפני שהם בין ר״ה ליום הכיפורים שהם ימי תשובה, וסימנך ד״ש: "דרשו", "שובה". "דרשו" מנהגינו למנחה בצום גדליה, משום דפסוק "בהמצאו" ו"בהיותו קרוב" דרשו שהוא בימי תשובה, וצום גדליה הוא יום ראשון מהם. ו"שובה" בשבת שבין ראש השנה ליום כיפורים. וכשקורין "האזינו" בין יום הכיפורים לסוכות מפטירין להאזינו "וידבר דוד", שהיא שירת דוד ושייכא לשירת משה.

ובשאר שבתות שנה מפטירין מעין הפרשה. וכשקורין שתי פרשות ביחד, מפטירין ההפטרה השייכה לאחרונה, מלבד באחרי מות וקדושים דמפטירין "הלא כבני כושיים" שהיא הפטרת אחרי מות מפני שהיא שייכא גם כן לקדושים, ודומה יותר לאזהרות ומצות הכתובים בה, כמו שיתבאר במקומה סימן תצ״ג בע״ה, כן הוא במנהגים, והביאה רבינו משה איסרלז ז״ל גם כן בהגהותיו. ותמיהני מאד, דמאי שנא הפטרה זו מכל ההפטרות שמפטירין בשנייה? לכך נראה לי דטעות הוא, כמו שאכתוב לקמן אי״ה במקומה.

ובחתונה נוהגין להפטיר "שוש אשיש", שמדברת בשמחת חתן וכלה, אבל אין דוחין מפניה שום הפטרה מן ההפטרות הנזכרות כאן ולא של ד׳ פרשיות ולא של ר״ח או מחר חודש או חנוכה או שירה, שכולם הם תדירות אצלה ותדיר קודם. אבל שאר ההפטרות הפשוטות הדומות מעין הפרשה דוחין מפניה משוס שמחת חתן וכלה. (ועיין לעיל סימן קמ״ד סעיף ב׳ ובסימן תכ״ה סעיף ג׳).

חשבון המולדות[עריכה]

ומעתה אכתוב לך בקיצור חשבון המולדות, כדי שבקל תוכל לחשוב איזה מולד שתרצה, בין שהיה מעת בריאת העולם עד עכשיו, בין שיהיה מכאן עד סוף ימי העולם, עד תשוב העטרה ליושנה ונחזור לקדשה על פי הראייה במהרה.

כבר הזכרנו דקים להו לרז״ל, שאין בין הרגע מעת שיתחבר הירח עם השמש בפעם הראשון עד שיחזור ויתחבר עמה פעם ב׳ פחות מכ״ט ימים וי״ב שעות ותשצ״ג חלקים. והחלקים האלה הם אשר תתר״ף מהם בשעה, כי חלקו חז״ל השעה לתתר״ף חלקים, מפני שהמספר הזה יתחלק לכמה חלקים, מה שלא ימצא כן בשאר מספרים. כי תוכל לחלקו לשני חצאין ויהיה החצי שעה ממנו תק״ם, ושליש השעה ש״ס, ורביעית ע״ר, חמישית רי״ו, ששית ק״ף, שמינית קל״ה, תשיעית ק״ך, עשירית ק״ח, י״ב – צ׳, ט״ו – ע״ב, הכ׳ – נ״ד. על כן חלקוהו לחלקים הללו, שאם לפעמים יצטרך החשבון לחלק השעה לאחד מן החלקים הללו נוכל בקל לעשות כן בחלקים שלמים, מה שלא היו יכולין לעשות בחשבון סך אחר כי אם בחלקים שבורים. והחלק מן תתר״ף חלקים הללו שיערו ז״ל שהוא ע״ו רגעים. וכ״ד שעות מן השעות הללו הם יום שלם לילה ויום, וז׳ ימים הם שבוע אחד.

לפיכך כשתשליך מכ״ט י״ב תשצ״ג כל השביעיות שבו, יהיה כ״ח ד׳ שבועות והמותר שישאר יהיה אי״ב תשצ״ג, שכן יהיה כל מולד אחר חבירו ד׳ שבועות שלימות ויום א׳ ושתים עשרה שעות בשבוע החמישית ותשצ״ג חלקים תוך שעה י״ג. לפיכך אם יש בידך מולד אחד ותרצה לידע מולד הבא אחריו, תצרף עם המולד שיש בידך אחד י״ב תשצ״ג, ותעשה מכל תתר׳׳׳ף חלקים שעה ומכל כ״ד שעות תעשה יום, ומכל ז׳ ימים תעשה שבוע ותשליך אותם, ומה שישאר בידך הימים הוא יום המולד בשבוע, והשעות והחלקים הם עת המולד באותו היום.

וזהו נקרא חודש, לפי שברגע המולד תתחדש הלבנה להיות משם ואילך אורה הולך וחזק עד חצי החודש, ומשם ואילך תחזור ותתמעט אורה וכן חוזר חלילה. ואלו הם ראשי חדשים שנצטוינו עליהם בתורה, שנאמר: "ובראשי חדשיכם תקריבו" וגו׳. וחדשים הללו אנו מונים מהם י״ב לשנה. והטעם הוא, מפני שהשנה הוא מה שמהלכת החמה מנקודה אחת ברקיע עד שתחזור ותשוב לאותה נקודה, ואנו מתחילין השנה מעת שתהיה החמה בנקודת ראש טלה, שהוא ר״ח ניסן, כמו שכתוב בתורה: "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ומעת שהחמה הולכת מתחילת טלה עד שתשוב לאותה נקודה יקיף הירח בגלגולו י״ב פעמים, לכך אנו מונין י״ב חדשי הלבנה שנה תמימה. אע״פ שיש קצת ימים יותר במהלך החמה מי״ב פעמים כ״ט י״ב תשצ״ג, אנו משלימין אותם הימים בחודש העיבור, כמו שיתבאר לפנינו בחשבון התקופות בעזר השם, כי צריכים אנו לתקן מהלך שני המאורות לחשבון שנותינו ומועדינו, כמו שכתוב: "ויאמר אלהים יהי מאורות" וגומר "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים".

והנה כבר אמרתי שתכלית כוונתי הנה להודיעך בקיצור חשבון המולדות מבריאת העולם מהעולם ועד העולם, אשר מתוך המולדות תוכל להעמיד ולתקן קביעות החדשים והשנים כמו שהודעתיך, הן שלמים הן חסרים הן כסדרן. על כן אציב לפניך ציון יתרון כל חודש וחודש עד י״ב חדשים, שהוא י״ב פעמים אי״ב תשצ׳׳ג, הוא שנה פשוטה. וגם יתרון חשבון י״ג חדשים, שהוא י״ג פעמים אי״ב תשצ״ג, והוא שנה מעוברת. ואחר כך משנה לשנה עד י״ט שנים, שהוא מחזור אחד אשר בו ז׳ שנים מעוברות וי״ב פשוטות, מן הטעם שיתבאר לפנינו בחשבון התקופות בעזר השם. ואחר כך ממחזור למחזור, עד י׳ מחזורים, ואחר כך מי׳ לי׳ עד ק׳ מחזורים, ומק׳ עד ד׳ מאות מחזורים. ואז בקל תוכל לחשוב מולד מבריאת עולם, אפילו אין בידך שום מולד, רק שתדע שהמולד הראשון אשר עליו העמידו רז״ל חשבונותם מן הטעם שיתבאר בע״ה הוא היה ביום ב׳ ה׳ שעות ר״ד חלקים, וסימנו ב׳הר׳׳ד. ועליו תצטרף כל חשבונותיך, ותדע יום ושעה ועת ורגע איזה מולד שתרצה עד סוף כל ימי עולם.

טבלאות לחישוב הפרשי המולדות[עריכה]

והא לך יתרונות מחודש לחודש עד שנה פשוטה ומעוברת.

חדשים ימים שעות חלקים
א א יב תשצ״ג
ב ג א תקו
ג ד יד ריט
ד ו ב תתרי״ב
ה ז ט״ו תשכה
ו ב ד תלח
ז ג יז קנא
ח ה ה תתקמד
ט ו יח תרנ״ז
י א ז שע
יא ב כ פג
יב ד ח תתעו
יג ה כא תקפט

עד כאן מחודש לחודש; מכאן ואילך יתרונות משנה לשנה עד תום מחזור קטן, שהוא י״ט שנים.

שנה ימים שעות חלקים
א ד ח תתעו
ב א י״ז תרעב
ג ז טו קפא
ד ד כ״ג תתרנ״ז
ה ב ח תתנג
ו א ו שסב
ז ה ט״ו קנח
ח ד י״ב תשמ״ז
ט א כא תקמ״ג
י ו ו שלט
יא ה ג תתקכח
יב ב יב תשכד
יג ו כא תקך
יד ה יט כט
טו ג ג תתקה
יו ז יב תשא
יז ו י ר״י
יח ג יט ו
יט ב י״ו תקצה

עד כאן יתרונות משנה לשנה, עד תום מחזור אחד. מכאן ואילך ממחזור למחזור עד י׳ מחזורים.

מחזורים ימים שעות חלקים
א ב י״ו תקצה
ב ה ט קי
ג א א תשה
ד ג יח רך
ה ו י תתטו
ו ב ג של
ז ד יט תתקכה
ח ז יב תם
ט ג ד תתרלה
י ה כא תקן

עד כאן ממחזור למחזור עד י׳ מחזורים. מכאן ואילך מעשרה מחזורים לעשרה מחזורים עד מאה.

מחזורים ימים שעות חלקים
י ה כא תקן
כ ד יט כ
ל ג יו תקע
מ ב יד מ
נ א יא תקץ
ס ז ט ס
ע ו ו תרי
פ ה ד פ
צ ד א תרל
ק ב כג ק

עד כאן מי׳ מחזורים לי׳ מחזורים עד ק׳ מחזורים. מכאן ואילך מק׳ מחזורים עד ד׳ מאות מחזורים.

מחזורים ימים שעות חלקים
ק ב כג ק
ר ה כב ר
ש א כא ש
ת ד כ ת

אשרי המחכה ויגיע לימים האלו.

הסברים לטבלאות הפרשי המולדות[עריכה]

אלה הם היתרונות, כשתרצה לחשוב לפניך, כגון שיש בידיך מולד אחד, ותרצה לידע איזה מולד יבא אחר זה שיש לך בידך. ואם תרצה לחשוב לאחוריך, כגון שיש בידך מולד אחד, ותרצה לידע איזה מולד שעבר, שהיה קודם זה המולד שיש בידך, אז תשליך האחור על אותו המולד שיש בידך, ותדע איזה מולד העבר שתרצה.

וסימנך לידע האחור, תקח הפנים מאותו סך שנים או חדשים שתרצה לידע מה שתמצא ביתרון הפנים, תקח מה שחסר הפנים מז׳ ימים שלימים, וככה תתקנו בקל. לעולם תעשה שיהיו הימים בין הפנים והאחור יחד ששה, והשעות כ״ג, והחלקים תתר״ף. והמשל כגון בחודש אחד, שיתרון הפנים א׳ י״ב תשצ״ג, יהיה האחור ה׳ י״א רפ״ז; הרי ה׳ וא׳ וי״ו, וי״ב וי״א כ״ג, ותשצ״ג ורפ״ז תתר״ף. וכן תעשה לעולם.

ואם הימים בפנים הם ו׳, תעשה הימים באחור ז׳; ואם הם בפנים ז׳, תעשה באחור ו׳. והטעם בקל תוכל להבין, שהרי אם תרצה לחשוב לאחוריך, תצטרך לחבר מן אותו המולד שתרצה לידע מה שהוספת עליו עד הנה מחשבונך. ועתה אם תוסיף האחור על זה שיש בידך עתה, ימלא האחור ז׳ ימים, שהם שבוע שלימה עם מה שכבר הוספת. וכבר ידעת כשיש בידך שבעה ימים, תצטרך להשליכם, ואם כן ממילא יושלך מה שכבר הוספת, וישאר בידך המולד הראשון שתרצה לידע.

ואם אין בידך שום מולד, ותרצה לידע המולד שיהיה עכשיו לאיזה חודש שתרצה, תחשוב כל השנים והחדשים שעברו מבריאת עולם, ותשליך כל היתרונות על ב״ה ר״ד. שכן ידענו על פי החשבון שהציעו לפנינו רז״ל, שקבלו העת והרגע שבו נתלו המאורות ברקיע, ונתגלגל על ידי קטרוג הלבנה, שביום ב׳ ה׳ שעות ר״ד חלקים היה ראוי להיות מולד תשרי שהיה בתחילת אותו השנה שנו נברא העולם, בין לר׳ יהושע שאומר בניסן נברא העולם, בין לר׳ אליעזר שאומר בכ״ה באלול היה יום א׳ של בריאת העולם, לדברי שניהם אם היה העולם עומד ונברא בתשרי שלפניו, בתחילת אותו השנה היה מולד תשרי ביום ב׳ ה׳ שעות ר״ד חלקים, כמו שיתבאר לקמן בתחילת החשבון התקופות. ואנו מונין מניין השנים מבריאת עולם כאילו היה נברא באותו תשרי, כיון שנברא בתוך אותו השנה, דמקצת השנה ככולה. ואע״פ שלר׳ אליעזר לא היה אלא ה׳ ימים בסוף אותו השנה, חשבינן להו לשנה שלימה, ומתחילין מנין ימות הבריאה מתשרי. לפיכך מצרפין כל החשבונות על ב״ה ר״ד.

לפיכך אם אין בידיך שום מולד, ותרצה לידע המולד מחודש או משנה שאתה עומד בו, קח היתרון מכמה מחזורים שעברו. כגון עתה שנת של״ט לאלף הששי, עברו ר״ף מחזורים וי״ח שנים, כי י״ט שנים הם מחזור קטן ללבנה, ודוק ותמצא. ותרצה לידע מולד תשרי של שנת של״ט לפ״ק, ואין בידך שום מולד. קח ה׳ כ״ב ר׳, שהוא היתרון מר׳ מחזורים, וה׳ ד׳ פ׳, שהוא היתרון מפ׳ מחזורים, וג׳ י״ט וי״ו, שהוא היתרון מי״ח שנים שעברו, ותחבר הכל. ומכל תתר״ף חלקים תעשה שעה ותצרפהו עם השעות הראשונות, ומכל כ״ד שעות תעשה יום ותצרפו עם הימים הראשונים, ומכל ז׳ ימים תעשה שבוע ותשליכם, וישאר בידך ז׳ כ״א [ר]פ״ו. ותשליך אותו על בהר״ד ותצרפהו יחד, יעלה לך ג׳ ב׳ תץ. והוא מולד תשרי של שנת של״ט לפ״ק.

ואחר כך אם תרצה לידע מולדות של כל השנה, השלך עליו א׳ י״ב תשצ״ג ותדע מולד מרחשון, וכן על כל מולד ומולד.

ועתה, על פי מה שהודעתיך, תדע שקביעות יום ראש השנה זה של שנת של״ט לפ״ק יהיה ביום ג׳, שהרי אין כאן אחד מכל הארבע דחיות שאמרנו. לפיכך אם תרצה לידע מרחשון וכסליו אם יהיו מלאים או חסרים או כסדרן, תשליך על זה המולד, שהוא ג׳ ב׳ ת״ץ, ה׳ כ״א תקפ״ט, ששנה זו היא שנה מעוברת, שהרי היא שנת י״ט במחזור, וכבר ידעת ששנת י״ט היא לעולם מעוברת. ותמצא שיהיה מולד תשרי שיהיה שנת ש״ם, על א׳ כ״ג תתרע״ט. ונצטרך לקבוע ר״ה של שנת ש״ם ביום ב׳, שהרי ביום א׳ שהוא יום המולד לא יקבע, משום אד״ו. אם כן יהיה בין ר״ה זה לר״ה הבא ששה ימים. וכבר ידעת שסימן המעוברות הוא הו״ז חכ״ש, ואם כן יהיו חדשי שנה זו כסדרן, מרחשון חסר וכסליו מלא. וסימן הקביעות הוא גכ״ז, רוצה לומר: ר״ה ביום ג׳, והחדשים כסדרן, ופסח יהיה ביום השבת.

הסבר על י"ד הלוחות[עריכה]

ועיין לקמן בי״ד לוחות בסימן גכ״ז מעוברת, ותמצא שם כל סדר שבתו ומועדיו וחדשיו של זאת השנה. כי כבר תקנו לנו קדמונינו ז״ל י״ד לוחות הללו, ז׳ פשוטות וז׳ מעוברות. כי על פי החשבונות והקביעות והדחיות אשר יסדו לפנינו, כאשר כתבתי למעלה, אי איפשר להיות קביעות השנה באופן אחר, כי אם באחד מן הי״ד קביעות‏[5] אשר תקנו, בין בפשוטות בין במעוברות, דוק ותמצא. כי על פי שאמרנו, שאי אפשר להיות יום ר״ה כי אם בבגה״ז, אם יהיה ביום ב׳ – אי אפשר להיות כי אם ב״ש או ב״ח פשוטה או מעוברת. אבל כסדרן אי אפשר בין בפשוטה בין במעוברת; שאם היה כסדרן בפשוטה, היית צריך לקבוע ר״ה שאחריו ביום ו׳, ובמעוברת ביום א׳, וזה לא יתכן כאשר כתבתי. הרי ד׳ לוחות לפניך: ב״ש פשוטה ומעוברת, וב״ח פשוטה ומעוברת.

ואם יהיה ר״ה ביום ג׳, אי אפשר להיות בין בפשוטה בין במעוברת כי אם ג״כ. כי ג״ש פשוטה וג״ח מעוברת אי אפשר, שאם כן יהיה ר״ה הבא ביום א׳. וג״ח פשוטה אי אפשר, שאם כן יהיה ר״ה הבא ביום ו׳.

וג״ש מעוברת אי אפשר, שאם כן יהיה ר״ה בשנה זו ביום ג׳, והיית רוצה לקובעה ג״ש, שעל כרחך יהיה ר״ה הבא גם כן ביום ג׳, שהרי סימן המעוברת הו״ז חכ״ש. וזה לא יכול להיות לפי חשבון המולדות, שהרי ר״ה זה לא חל ביום ג׳, אלא ממולד ב׳ י״ח, שהוא מולד זקן, ולא נקבע ביומו ונדחה ליום ג׳, עד מולד ג׳ י״ח. שלפני ב׳ י״ח – היה ר״ה ביום ב׳ עצמו; ולאחר ג׳ י״ח היה ר״ה נדחה עד יום ה׳, משום מולד זקן. ואם תשליך ה׳ כ״א תקפ״ט על אלו שני הקצין, יבא מולד ר״ה הבא ביום א׳, ויהיה ר״ה ביום ב׳ ולא יהיה אם כן ג״ש אלא ג״כ. ואם כן, כשיהיה ר״ה ביום ג׳ אי אפשר להיות, אלא ג״כ או פשוטה או מעוברת. הרי ו׳ לוחות לפניך.

ואם יהיה ר״ה ביום ה׳, אם היא פשוטה, אי אפשר להיות ה״ח, שאם כן יהיה ר״ה הבא ביום ראשון. ואם היא מעוברת, אי אפשר ה״כ, שאם כן יהיה ר״ה הבא ביום ד׳. ונשארו אם כן ליום ה׳ ד׳ קביעות: ה״ש וה״כ פשוטה וה״ח וה״ש מעוברת. הרי י׳ לוחות לפניך.

ואם יהיה ר״ה ביום ז׳, אי אפשר להיות השנה כסדרן, שאם כן יהיה ר״ה הבא ביום ד׳ בפשוטה או יום ו׳ במעוברת. ואם כן נשארו ליום ז׳ גם כן ד׳ לוחות: ז״ש או ז״ח בין בפשוטה בין במעוברת.

הרי י״ד לוחות לפניך, ז׳ פשוטות ושבעה מעוברות: ב״ש וב״ח וג״כ וה״ש וה״כ וז״ש וז״ח פשוטות; וב״ש וב״ח ג״כ וה״ש וה״ח וז״ש וז״ח מעוברות. על פי הכללים יסדו לפנינו הי״ד לוחות, וסדרו בהם כל הפרשיות והחדשים והמועדים, למען היותם סדורים לפניך.


חישוב השנים במחזור[עריכה]

ואם תרצה לידע בקל כמה שנים אתה עומד במחזור, הן במחזור קטן שהוא י״ט שנים, הן במחזור גדול, שהוא כ״ח שנים מטעמים שיתבאר לפנינו בחשבון התקופות בע״ה. דע כי ה׳ אלפים שנה וג׳ מאות וכ׳ שנים הם ר״פ מחזורים קטנים וק״ץ מחזורים גדולים. על כן אם תרצה לידע כמה אתה עומד במחזור, הן גדול הן קטן, השלך מן הפרט קטן אשר אתה עומד בו ש״ך לתשלום החמשת אלפים שעברו, להשלים המחזורים הנ״ל, ומשם ואילך חשוב כמה שנים יש עוד בידך. וכשיהיו בידך י״ט, השלך כל י״ט י״ט כשתרצה לידע כמה אתה במחזור קטן, והמותר כך אתה עומד במחזור קטן. ולמחזור גדול, השלך כל כ״ח כ״ח. המשל עתה שנת של״ט לפ״ק, השלך ש״ך וישאר י״ט, כך אתה עומד, הן במחזור גדול קצ״א לחמה, הן במחזור קטן רפ״א ללבנה. ובשנת ש״ם העתידה לבוא יהיה ראשונה למחזור קטן רפ״ב ללבנה, ושנת כ׳ במחזור קצ״א לחמה. וכן תעשה לעולם, דוק.

עיגול דרב נחשון גאון[עריכה]

הא לך עיגול דרב נחשון גאון. האות הראשון הוא יום קביעות ר"ה, והשני הוא סימן סדר החדשים אם הם שלמים או כסדרן או חסרים, והשלישי הוא יום ראשון של פסח מזו השנה.

מחזורים רפא רפב רפג רפד רפה רפו רפז רפח רפט רץ רצא רצב רצג
שכא שם שנט שעח שצז תטז תלה תנד תעג תצב תקיא תקל תקמט
א זשג בשה הכז זשג גכה זחא בשה הכז זשג בשה הכז בחג הכז פשוטה
ב הכז זחא בשה הכז זשג גכה זחא בשה הכז זשג בשה הכז בחג פשוטה
ג בחה גכז זחג בשז השג זשה גכז זחג בחה החא זשה בשז השג עיבור
ד זשג בשה השא בחג השז זשג בשה הכז זשג גכה זחא בשה הכז פשוטה
ה הכז זשג גכה הכז בחג הכז זשג בשה הכז זשג גכה זחא בשה פשוטה
ו בחה החא זשה בשז השג בחה החא זחג בשז השג זשה גכז זחג עיבור
ז זשג גכה זחא בשה הכז זשג גכה השא בחג הכז זשג בשה הכז פשוטה
ח השג זשה גכז זחג בחה החא זשה גכז השג בחה החא זחג בשז עיבור
ט הכז זשג בשה הכז זשג גכה זחא בשה הכז זשג גכה השא בחג פשוטה
י בחג הכז זשג בשה הכז זשג גכה זחא בשה הכז זשג גכה השא פשוטה
יא השג בחה החא זחג בשז השג זשה גכז זחג בחה החא זשה גכז עיבור
יב הכז זשג גכה השא בחג הכז זשג בשה הכז זשג גכה זשג בשה פשוטה
יג בשה הכז זשג גכה השא בחג הכז זשג בשה הכז זשג הכז זחא פשוטה
יד זחג בשז השג זשה גכז השג בחה החא זחג בשז השג בחה גכז עיבור
טו הכז בחג הכז זשג בשה הכז זשג גכה השא בחג הכז זשג בשה פשוטה
טז בשה הכז בחג הכז זחא בשא הכז זשג גכה השא בחג הכז זשג פשוטה
יז זחג בשז השג בחה גכז זחג בשז השג זשה גכז השג בחה החא עיבור
יח השא בשה הכז זשג השא הכז בחג הכז זחא בשה הכז זשג גכה פשוטה
יט גכז זחג בשה החא זשה בשז השג בחה גכז זחג בשז השג זשה עיבור

המון מן המְעבְּרים קראוהו עיגול, ואמרו שכן חוזר הקביעות של השנים לעולם. אבל כשתדקדק היטב תמצא שאינו כן. מכל מקום כתבתי, כדי שיהיה מוכנים לפניך לפחות קביעות מרמ"ז שנים.

14 הלוחות[עריכה]

והא לך הארבע עשרה לוחות מסודרין לפניך חדשם ושבתם ומועדם.

שער א[עריכה]

בחג פשוטה. ימיה בארץ גשן ושבתותיהם בים סוף.

תשרי ור״ה יום ב׳. צום גדליה יום ד׳. וילך ו׳ בו. צום כיפור יום ד׳. האזינו י״ג בו. סוכה יום ב׳, ושבתו ך׳ בו. ערבה יום א׳. שמיני עצרת יום ב׳. הברכה ושמחת תורה יום ג׳. בראשית כ״ז בו, ומברכין החדש ואין מברכין בה״ב, משום "בהיות טוב אל תקרי רע".

מרחשון ג״ד. נח ד׳ בו, ומברכין בה״ב. לך לך י״א בו, וירא י״ח בו, חיי שרה כ״ה בו.

כסליו יום ה׳. תולדות ג׳ בו. ויצא י׳ בו. וישלח י״ז בו. וישלח כ״ד בו. חנוכה יום א׳.

טבת יום ו׳. מקץ ב׳ בו. ויגש ט׳ בו. י׳ בטבת למחר יום א׳. ויחי י״ו בו. שמות כ״ג בו.

שבט יום ז׳. וארא בו ביום. בא ח׳ בו. בשלח ט״ו בו. יתרו כ״ב בו. משפטים ושקלים כ״ט בו.

אדר א״ב, סימן ב״ו. חרוטה והפסקה ו׳ בו. תצוה וזכור י״ג בו. צום אסתר מוקדם ליום ה׳. פורים יום א׳. תשא ופרה כ׳ בו. ויקהל ופקודי והחדש כ״ז בו.

ניסן יום ג׳. ויקרא ה׳ בו. צו י״ב בו. פסח יום ג׳, ושבתו י״ט בו. השמיני ומשה קבל, כ״ו בו.

אייר ד״ה. תזריע ומצורע ג׳ בו. אחרי וקדושים י׳ בו. אמור י״ז בו. ל״ג בעומר יום א׳ י״ח בו. בהר סיני ובחקותי כ״ד בו.

סיון יום ו׳. במדבר ב׳ בו. שבועות יום ד׳. נשא ט׳ בו. בהעלותך י״ו בו. שלח לך כ״ג בו.

תמוז ז״א. קרח בו ביום. זאת חקת ז׳ בו. בלק י״ד בו. י״ז בתמוז יום ג׳. פנחס כ״א בו. מטות ומסעי כ״ח בו.

אב יום ב׳. הדברים ו׳ בו. ט׳ באב יום ג׳. ואתחנן י״ג בו. עקב כ׳ בו. ראה כ״ז בו.

אלול ג״ד. שופטים ד׳ בו. תצא י״א בו. תבא י״ח בו. נצבים וילך כ״ה בו.

תשרי לשנה הבאה יום ה׳. צום גדליה נדחה ליום א׳.

שער ב[עריכה]

בח״ה מעוברת. ימיה גשמם בעתם ושבתותיה כמו נ״ד.

תשרי ור״ה יום ב׳. צ״ג יום ד׳. וילך ו׳ בו. י״כ יום ד׳. האזינו י״ג בו. סוכה יום ב׳, ושבתו כ׳ בו. ערבה יום א׳. ש״ע יום ב׳. הברכה וש״ת יום ג׳. בראשית כ״ז בו.

מרחשון ג״ד. נח ד׳ בו. לך לך י״א בו. וירא י״ח בו. חיי כ״ה בו.

כסליו יום ה׳. תולדות ג׳ בו. ויצא י׳ בו. וישלח י״ז בו. וישב כ״ד בו. חנוכה למחר יום א׳.

טבת יום ו׳. מקץ ב' בו. ויגש ט׳ בו. י׳ בטבת יום א׳. ויחי י״ו בו. שמות כ״ג בו.

שבט יום ז׳, וארא בו ביום. בא ח׳ בו. בשלח ט״ו בו. יתרו כ״ב בו. משפטים כ״ט בו.

אדר א״ב. תרומה ו׳ בו. תצוה י״ג בו. תשא כ׳ בו. ויקהל ושקלים כ״ז בו.

ואדר ג״ד, וסימן ד״ד. פקודי והפסקה ד׳ בו. ויקרא וזכור י״א בו. צום אסתר יום ב׳. פורים יום ג׳. צו ופרה י״ח בו. השמיני והחדש כ״ה בו.

ניסן יום ה׳. תזריע ג׳ בו. מצורע י׳ בו. פסח יום ה׳, ושבתו י״ז בו. אחרי מות ומשה קבל כ״ד בו.

אייר ו״ז, קדושים בו ביום. אמור ח׳ בו. בהר סיני ט״ו בו. ל״ג בעומר יום ג׳ י״ח בו. בחקותי כ״ב בו. במדבר כ״ט בו.

סיון יום א׳. שבועות יום ו׳, ושבתו ז׳ בו. נשא י״ד בו. בהעלותך כ״א בו. שלח כ״ח בו.

תמוז ב״ג. קרח ה׳ בו. חקת ובלק י״ב בו. י״ז בחמוז יום ה׳. פנחס י״ט בו. מטות ומסעי כ״ו בו.

אב יום ד׳. הדברים ד׳ בו. ט׳ באב יום ה׳. ואתחנן י״א בו. עקב י״ח בו. ראה כ״ה בו.

אלול ה״ו. שופטים ב׳ בו. תצא ט׳ בו. תבא י״ו בו. נצבים וילך כ״ג בו.

תשרי לשנה הבאה יום ז׳, צ״ג יום ב׳, האזינו ח׳ בו.

שער ג[עריכה]

בש״ה פשוטה. ימיה בגשמי שבע רצון, ושבתותיה ים ודרום ירשה.

תשרי ור״ה יום ב״ג. צ״ג יום ד׳. וילך ו׳ בו. צום כיפור יום ד׳. האזינו י״ג בו. סוכה יום ב׳, ושבתו כ׳ בו. ערבה יום א׳. ש״ע יום ב׳. הברכה וש״ת יום ג׳. בראשית כ״ז בו.

מרחשון ג״ד. נח ד׳ בו. לך לך י״א בו. וירא י״ח בו. חיי שרה כ״ה בו.

כסליו ה״ו. תולדות ב׳ בו. ויצא ט׳ בו. וישלח י״ו בו. וישב כ״ג בו. חנוכה יום ב׳.

טבת ז״א. מקץ בו ביום. ויגש ז׳ בו. י׳ בטבת יום ג׳. ויחי י״ד בו. שמות כ״א בו. וארא כ״ח בו.

שבט יום ב׳. בא ו׳ בו. בשלח י״ג בו. יתרו כ׳ בו. משפטים ושקלים כ״ז בו.

אדר ג״ד, סימן ד״ד. תרומה והפסקה ד׳ בו. תצוה וזכור י״א בו. צום אסתר יום ב׳. פורים יום ג׳. תשא ופרה י״ח בו. ויקהל ופקודי והחדש כ״ה בו.

ניסן יום ה׳. ויקרא ג׳ בו. צו י׳ בו. פסח יום ה׳, ושבתו י״ז בו. השמיני ומשה קבל כ״ד בו.

אייר ו״ז. תזריע ומצורע בו ביום. אחרי וקדושים ח׳ בו. הכהנים ט״ו בו. ל״ג בעומר יום ג׳ י״ח בו. בהר ובחקותי כ״ב בו. במדבר כ״ט בו.

סיון יום א׳. שבועות יום ו׳, ושבתו ז׳ בו. נשא י״ד בו. בהעלותך כ״א בו. שלח כ״ח בו.

תמוז ב״ג. קרח ה׳ בו. חקת ובלק י״ב בו. י״ז בתמוז יום ה׳. פנחס י״ט בו. מטות ומסעי כ״ו בו.

אב יום ד׳. הדברים ד׳ בו. ט׳ באב יום ה׳. ואתחנן י״א בו. עקב י״ח בו. ראה כ״ה בו.

אלול ה״ו. שופטים ב׳ בו. תצא ט׳ בו. תבא י״ו בו. נצבים וילך כ״ג בו.

תשרי לשנה הבאה יום ז׳. צ״ג יום ב׳. האזינו ח׳ בו.

שער ד[עריכה]

בש״ז מעוברת. ימיה יעשה השלום לי, ושבתותיה בארץ נג״ב.

תשרי ור״ה יום ב׳. צ״ג יום ד׳. וילך ז׳ בו. צ״כ יום ד׳. האזינו י״ג בו. סוכה יום ב׳, ושבתו כ׳ בו. ערבה יום א׳. ש״ע יום ב׳. הברכה וש״ת יום ג׳. בראשית כ״ז בו.

מרחשון ג״ד. נח ד׳ בו. לך לך י״א בו. וירא י״ח בו. חיי כ״ה בו.

כסליו ה״ו. תולדות ב׳ בו. ויצא ט׳ בו. וישלח י״ו בו. וישב כ״ג בו. חנוכה יום ב׳.

טבת ז״א. מקץ בו ביום. ויגש ז׳ בו. עשרה בטבת יום ג׳. ויחי י״ד בו. שמות כ״א בו. וארא כ״ח בו.

שבט יום ב׳. בא ו׳ בו. בשלח י״ג בו. יתרו כ׳ בו. משפטים כ״ז בו.

אדר ג״ד. תרומה ד׳ בו. תצוה י״א בו. תשא י״ח בו. ויקהל ושקלים כ״ה בו.

ואדר ה״ו, וסימן ובי״ו. פקודי והפסקה ב׳ בו. ויקרא וזכור ט׳ בו. צום אסתר יום ד׳. פורים יום ה׳. צו והפסקה י״ו בו. השמיני ופרה כ״ג בו.

ניסן יום ז׳. תזריע והחדש בו ביום. מצורע ח׳ בו. פסח יום ז׳, ושבתו כ״ב בו. אחרי ומשה קבל כט בו.

אייר א״ב. קדושים ו׳ בו. הכהנים י״ג בו. ל״ג בעומר יום ה׳ י״ח בו. בהר כ׳ בו. בחקותי כ״ז בו.

סיון יום ג׳. במדבר ה' בו. שבועות יום א׳. נשא י״ב בו. בהעלותך י״ט בו. שלח כ״ו בו.

תמוז ד״ה. קרח ג׳ בו. חקת י׳ בו. בלק י״ז בו. י״ז בתמוז נדחה ליום א׳. פנחס כ״ד בו.

אב יום ו׳. מטות ומסעי ב׳ בו. דברים ט׳ בו. ט׳ באב נדחה ליום א׳. ואתחנן ט״ו בו. עקב כ״ג בו.

אלול ז״א. ראה בו ביום. שופטים ז׳ בו. תצא י״ד בו. תבא כ״א בו. נצבים כ״ח בו.

תשרי לשנה הבאה יום ב׳. צ״ג יום ד׳. וילך ו׳ בו. צ״כ יום ד׳.

שער ה[עריכה]

גכ״ה פשוטה, ימיה שדי״ם נכונו ושבתותיה מ״י עלה למרום

תשרי ור״ה יום ג׳. צ״ג יום ה׳. וילך ה׳ בו. צ״כ ביום ה׳. האזינו י״ב בו. סוכה יום ג׳, ושבתו י״ט בו. ערבה יום ב׳, ש״ע יום ג׳, הברכה וש״ת יום ד׳. בראשית כ״ו בו.

מרחשון ד״ה. נח ג׳ בו. לך לך י׳ בו. וירא י״ז בו. חיי שרה כ״ד בו.

כסליו יום ו׳. תולדות ב׳ בו. ויצא ט׳ בו. וישלח י״ו בו. וישב כ״ג בו. חנוכה יום ב׳.

טבת ז״א, מקץ בו ביום. ויגש ז׳ בו. י׳ בטבת יום ג׳. ויחי י״ד בו. שמות כ״א בו. וארא כ״ח בו.

שבט יום ב׳. בא ו׳ בו. בשלח י״ג בו. יתרו כ׳ בו. משפטים ושקלים כ״ז בו.

אדר ג״ד, סימן ד״ד. תרומה והפסקה ד׳ בו. תצוה וזכור י״א בו. צום אסתר יום ב׳, פורים יום ג׳. תשא ופרה י״ח בו. ויקהל ופקודי והחודש כ״ה בו.

ניסן יום ה׳. ויקרא ג׳ בו. צו י׳ בו. פסח יום ה׳, ושבתו י״ז בו. שמיני ומשה קבל כ״ד בו.

אייר ו״ז, תזריע ומצורע בו ביום. אחרי מות וקדושים ח׳ בו. אמור ט״ו בו. ל״ג בעומר יום ג׳ י״ח בו. בהר ובחקותי כ״ב בו. במדבר כ״ט בו.

סיון יום א׳. שבועות יום ו׳, שבתו ז׳ בו. נשא י״ד בו. בהעלתך כ״א בו. שלח לך כ״ח בו.

תמוז ב׳׳ג. קרח ה׳ בו. חקת ובלק י״ב בו. י״ז בתמוז יום ה. פנחס י״ט בו. מטות ומסעי כ׳׳ו בו.

אב יום ד׳. הדברים ד׳ בו. ט׳ באב יום ה׳. ואתחנן י״א בו. עקב י״ח בו. ראה כ״ה בו.

אלול ה״ו. שופטים ב׳ בו. תצא ט׳ בו. תבא י״ו בו. נצבים וילך כ״ג בו.

תשרי לשנה הבאה יום ז. צ׳׳ג יום ב. האזינו ח׳ בו. צ״כ יום ב׳.

שער ו[עריכה]

גכ״ז מעוברת, ימיה לדשנ(א), ושבתותיה הכל.

תשרי ור״ה יום ג׳, צ״ג יום ה׳, וילך ה׳ בו, צ״כ יום ה׳, האזינו י״ב בו, סוכות יום ג׳, ושבתו י״ט בו, ערבה יום ב׳, ש״ע יום ג׳, הברכה וש״ת יום ד׳, בראשית כ״ו בו.

מרחשון ד״ה, נח ג׳ בו, לך לך י׳ בו, וירא י״ז בו, חיי שרה כ״ד בו.

כסליו יום ו׳, תולדות ב׳ בו, ויצא ט׳ בו, וישלח י״ו בו, וישב כ״ג בו, חנוכה יום ב׳.

טבת ז״א, מקץ בו ביום, ויגש ז׳ בו, י׳ בטבת יום ג׳, ויחי י״ד בו, שמות כ״א בו, וארא כ״ח בו.

שבט יום ב׳, בא ו׳ בו, בשלח י״ג בו, יתרו כ׳ בו, משפטים כ״ז בו.

אדר ג״ד, תרומה ד׳ בו, תצוה י״א בו, ותשא י״ח בו, ויקהל ושקלים כ״ה בו.

ואדר ה״ו, סימן ובי״ו, פקודי והפסקה ב׳ בו, ויקרא וזכור ט׳ בו, צום אסתר יום ד׳, פורים יום ה׳, צו והפסקה י״ו בו, שמיני ופרה כ״ג בו.

ניסן יום ז׳, תזריע והחדש בו ביום, מצורע ח׳ בו, פסח יום ז׳, שבת ראשונה של פסח ט״ו בו, שבת שניה של פסח כ״ב בו, אחרי ומשה קבל כ״ט בו.

אייר א״ב, קדושים ו׳ בו, אמור י״ג בו, לג בעומר יום ה׳ י״ח בו, בהר כ׳ בו, בחקותי כ״ז בו.

סיון יום ג׳, במדבר ה׳ בו, שבועות יום א׳, נשא י״ב בו, בהעלותך י״ט בו, שלח כ״ו בו.

תמוז ד״ה, קרח ג׳ בו, חקת י׳ בו, בלק י״ז בו, י״ז בתמוז נדחה ליום א׳, פנחס כ״ד בו.

אב יום ו׳, מטות ומסעי ב׳ בו, הדברים ט׳ בו, ט׳ באב נדחה ליום א׳, ואתחנן י״ו בו, עקב כ״ג בו.

אלול ז״א, ראה בו ביום, שופטים ז׳ בו, תצא י״ד בו, תבא כ״א בו, נצנים כ״ח בו.

תשרי לשנה הבאה יום ב׳, צ״ג יום ד׳, וילך ו׳ בו, צ״כ יום ד׳.

שער ז[עריכה]

הש״א פשוטה, ימיה שנ״ה אחת, ושבתותיה אין כא״ל

תשרי ור״ה יום ה׳, האזינו ג׳ בו, צ״ג נדחה ליום א׳, צ״כ יום ז׳, סוכה יום ה׳, ושבתו י״ז בו, ערבה יום ד׳, ש״ע יום ה׳, הברכה וש״ת יום ו׳, בראשית כ״ד בו.

מרחשון ו״ז, נח בו ביום, לך לך ח׳ בו, וירא ט״ו בו, חיי שרה כ״ב בו, תולדות כ״ט בו.

כסליו א״ב, ויצא ו׳ בו, וישלח י״ג בו, וישב כ׳ בו, חנוכה יום ה׳, מקץ כ״ז בו.

טבת ג״ד, ויגש ד׳ בו, י׳ בטבת יום ו׳, ויחי י״א בו, שמות י״ח בו, וארא כ״ה בו.

שבט יום ה׳, בא ג׳ בו, בשלח י׳ בו, יתרו י״ז בו, משפטים כ״ד בו.

אדר ו״ז, תרומה ושקלים בו ביום, תצוה וזכור ח׳ בו, צום אסתר יום ה׳, פורים יום ו׳, תשא והפסקה ט״ו בו, וסימן זט״ו, ויקהל ופרה כ״ב בו, פקודי והחדש כ״ט בו.

ניסן יום א׳, ויקרא ז׳ בו, צו י״ד בו, פסח יום א׳, ושבתו כ״א בו, השמיני ומשה קבל כ״ח בו.

אייר ב״ג, תזריע ומצורע ה׳ בו, אחרי וקדושים י״ג בו, לג בעומר יום ו׳ ח״י בו, אמור י״ט בו, בהר ובחקתי כ״ו בו.

סיון יום ד׳, במדבר ד׳ בו, שבועות יום ב׳, נשא י״א בו, בהעלותך ח״י בו, שלח לך כ״ה בו.

תמוז ה״ו, קרח ב׳ בו, חקת ט׳ בו, בלק י״ו בו, י״ז בתמוז יום א׳, פנחס כ״ג בו.

אב יום ז׳, מטות ומסעי בו ביום, הדברים ח׳ בו, ט׳ באב יום א׳, ואתחנן ט״ו בו, עקב כ״ב בו, ראה כ״ט בו.

אלול א״ב, שופטים ו׳ בו, תצא י״ג בו, תבא כ׳ בו, נצבים ך״ז בו.

תשרי לשנה הבאה יום ג׳, צ״ג יום ה׳, וילך ה׳ בו, צ״כ יום ה׳.

שער ח[עריכה]

הש״ג מעוברת, ימיה אבן שלימ״ה, ושבתותיה נ״ה.

תשרי ור״ה יום ה׳, האזינו ג׳ בו, צ״ג נדחה ליום א׳, צ״כ יום ז׳, סוכה יום ה׳, ושבתו י״ז בו, ערבה יום ד׳, ש״ע יום ה׳, הברכה וש״ת יום ו׳, בראשית כ״ד בו.

מר חשון ו״ז, נח בו ביום, לך לך ח׳ בו, וירא ט״ו בו, חיי שרה כ״ב בו, תולדות כ״ט בו.

כסליו א״ב, ויצא ו׳ בו, וישלח י״ג בו, וישב ך׳ בו, חנוכה יום ה, מקץ כ״ז בו.

טבת ג״ד, ויגש ד׳ בו, י׳ בטבת יום ו׳, ויחי י״א בו, שמות י״ח בו, וארא כ״ה בו.

שבט יום ה׳, בא ג׳ בו, בשלח י׳ בו, יתרו י״ז בו, משפטים כ״ד בו.

אדד ו״ז, תרומה בו ביום, תצוה ח׳ בו, תשא ט״ו בו, ויקהל כ״ב בו, פקודי ושקלים כ״ט בו.

ואדר א״ב, וסימן ב״ו, ויקרא והפסקה ו׳ בו, צו וזכור י״ג בו, צום אסתר מוקדם ליום ה׳, פורים יום א׳, שמיני ופרה כ׳ בו, תזריע והחדש כ״ז בו.

ניסן יום ג׳, מצורע ה׳ בו, אחרי י״ב בו, פסח יום ג׳, שבתו י״ט בו, קדושים ומשה קבל כ״ו בו.

אייר ד״ה, אמור ג׳ בו, בהר י׳ בו, בחקותי י״ז בו, לג בעומר יום א׳ י״ח בו, במדבר כ״ד בו.

סיון יום ו׳, נשא ב׳ בו, שבועות יום ד׳, בהעלותך ט׳ בו, שלח י״ו בו, קרח כ״ג בו.

תמוז ז״א, חקת בו ביום, בלק ז׳ בו, פנחס י״דבו, י״ז בתמוז יום ג׳, מטות כ״א בו, מסעי כ״ח בו.

אב יום ב׳, הדברים ו׳ בו, ט׳ באב יום ג׳, ואתחנן י״ג בו, עקב כ׳ בו, ראה כ״ז בו.

אלול ג״ד, שופטים ד׳ בו, תצא י״א בו, תבא י״ח בו, נצבים וילך כ״ה בו.

תשרי לשנה הבאה יום ה׳, האזינו ג׳ בו, צ״ג נדחה, צ״כ יום ז׳.


שער ט[עריכה]

הכ״ז פשוטה, ימיה משד״י לא נצפנו, ושבתותיה אדם אכ״ל.

תשרי ור״ה יום ה׳, צ״ג נדחה ליום א׳, האזינו ג׳ בו, צ״כ יום ז׳, סוכות יום ה׳, ושבתו י״ז בו, ערבה יום ד׳, ש״ע יום ה׳, הברכה וש״ת יום ו׳, בראשית כ״ד בו.

מרחשון ו״ז, נח בו ביום, לך לך ח׳ בו, וירא ט״ו בו, חיי שרה כ״ב בו, תולדות כ״ט בו.

כסליו יום א׳, ויצא ז׳ בו, וישלח י״ד בו, וישב כ״א בו, חנוכה יום ד׳, מקץ כ״ח בו.

טבת ב״ג, ויגש ה׳ בו, י׳ טבת יום ה׳, ויחי י״ב בו, שמות י״ט בו, וארא כ״ו בו.

שבט יום ד׳, בא ד׳ בו, בשלח י״א בו, יתרו י״ח בו, משפטים ושקלים כ״ה בו.

אדר ה״ו, סימן ובי״ו, תרומה והפסקה ב׳ בו, תצוה וזכור ט׳ בו, צום אסתר יום ד׳, פורים יום ה׳, תשא והפסקה שנייה י״ו בו, ויקהל ופקודי ופרה כ״ג בו.

ניסן יום ז׳, ויקרא והחדש בו ביום, צו ח׳ בו, פסח יום ז׳, שבתו ראשונה בו ביום, שבתו שנייה כ״ב בו, השמיני ומשה קבל כ״ט בו.

אייר א״ב, תזריע ומצורע ו׳ בו, אחרי וקדושים י״ג בו, לג בעומר יום ה׳ י״ח בו, אמור כ׳ בו, בהר ובחקותי כ״ז בו.

סיון יום ג׳, במדבר ה׳ בו, שבועות יום א׳, נשא י״ב בו, בהעלותך י״ט בו, שלח כ״ו בו.

תמוז ד״ה, קרח ג׳ בו, חקת י׳ בו, בלק י״ז בו, י״ז בתמוז נדחה ליום א׳, פנחס כ״ד בו.

אב יום ו׳, מטות ומסעי ב׳ בו, הדברים ט׳ בו, ט׳ באב נדחה ליום א׳, ואתחנן י״ו בו, עקב כ״ג בו.

אלול ז״א, ראה בו ביום, שופטים ז׳ בו, תצא י״ד בו, תבא כ״א בו, נצבים כ״ח בו.

תשרי לשנה הבא יום ב׳, צ״ג יום ד׳, וילך ו׳ בו, צ״כ יום ד׳.

שער י[עריכה]

הח״א מעוברת, ימיה ב״א יש״ע, ושבתותיה אלה״ים.

תשרי ור״ה יום ה׳, האזינו ג׳ בו, צ״ג נדחה ליום א׳, צ״כ יום ז׳, סוכות יום ה', ושבתו י״ז בו, ערבה יום ד׳, שמיני עצרת יום ה׳, הברכה וש״ת יום ו׳, בראשית כ״ד בו.

מרחשון ו״ז, נח בו ביום, לך לך ח׳ בו, וירא ט״ו בו, חיי שרה כ״ב בו, תולדות כ״ט בו.

כסלו יום א׳, ויצא ז׳ בו, וישלח י״ד בו, וישב כ״א בו, חנוכה יום ד׳, מקץ כ״ח בו.

טבת יום ב׳, ויגש ו׳ בו, יו״ד בטבת יום ד׳, ויחי י״ג בו, שמות כ׳ בו, וארא כ״ז בו.

שבט יום ג׳, בא ה׳ בו, בשלח י״ב בו, יתרו יט בו, משפטים כ״ו בו.

אדר ד״ה, תרומה ג׳ בו, תצוה י׳ בו, תשא י״ז בו, ויקהל כ״ד בו.

ואדר ו״ז, פקודי ושקלים בו ביום, ויקרא וזכור ח׳ בו, צום אסתר יום ה׳, פורים יום ו׳, צו והפסקה ט״ו בו, סימן זט״ו, שמיני ופרה כ״ב בו, תזריע והחודש כ״ט בו.

ניסן יום א׳, מצורע ז׳ בו, אחרי י״ד בו, פסח יום א׳ בו, ושבתו כ״א בו, קדושים ומשה קיבל כ״ח בו.

אייר ב״ג, אמור ה׳ בו, בהר י״ב בו, ל״ג בעומר יום ו׳ י״ח בו, בחקתי י״ט בו, במדבר כ״ו בו.

סיון יום ד׳, נשא ד׳ בו, שבועות יום ב׳, בהעלותך י״א בו, שלח י״ח בו, קרח כ״ה בו.

תמוז ה״ו, חקת ב׳ בו, בלק ט׳ בו, פנחס י״ו בו, י״ז בתמוז יום א׳, מטות כ״ג בו.

אב יום ז׳, מסעי בו ביום, הדברים ח׳ בו, ט״ב יום א׳, ואתחנן ט״ו בו, עקב כ״ב בו, ראה כ״ט בו.

אלול א״ב, שופטים ו׳ בו, תצא י״ג בו תבא כ׳ בו, נצבים כ״ז בו.

תשרי לשנה הבאה יום ג׳, צ״ג יום ה׳, וילך ה׳ בו, צ״כ יום ה׳.

שער י״א[עריכה]

זש״ג פשוטה, ימיה הקרן, ושבתותיה אי״לי הארץ.

תשרי ור״ה יום ז׳, צ״ג יום ב׳, האזינו ח׳ בו, צ״כ יום ב׳, סוכה יום ז׳, שבתו הראשון ט״ו בו, ערבה יום ו׳, שבתו שנייה ושמיני עצרת כ״ב בו, הברכה ושמחת תורה יום א׳, בראשית כ״ט בו.

מרחשון א״ב, נח ו׳ בו, לך לך י״ג בו, וירא כ׳ בו, חיי שרה כ״ז בו.

כסליו ג״ד, תולדות ד׳ בו, ויצא י״א בו, וישלח י״ח בו, חנוכה יום ז׳, וישב בו ביום כ״ה בו.

טבת ה״ו, מקץ ב׳ בו, ויגש ט׳ בו, עשרה בטבת יום א׳, ויחי ט״ז בו, שמות כ״ג בו.

שבט יום ז׳, וארא בו ביום, בא ח׳ בו, בשלח ט״ו בו, יתרו כ״ב בו, משפטים ושקלים כ״ט בו.

אדר א״ב, תרומה והפסקה ו׳ בו וסימן ב״ו, תצוה וזכור י״ג בו, צום אסתר מוקדם ליום ה׳, פורים יום א׳, תשא ופרה ך׳ בו, ויקהל ופקודי והחדש כ״ז בו.

ניסן יום ג׳, ויקרא ה׳ בו, צו י״ב בו, פסח יום ג׳ ושבתו י״ט בו, השמיני ומשה קבל כ״ו בו.

אייר ד״ה, תזריע ומצורע ג׳ בו, אחרי וקדושים י׳ בו, אמור י״ז בו, ל״ג בעומר יום א׳ י״ח בו, בהר סיני ובחקותי כ״ד בו.

סיון יום ו׳, במדבר ב׳ בו, שבועות יום ד׳, נשא ט׳ בו, בהעלותך ט״ז בו, שלח לך כ״ג בו.

תמוז ז״א, קרח בו ביום, זאת חקת ז׳ בו, בלק י״ד בו, י״ז בתמוז יום ג׳, פנחס כ״א בו, מטות ומסעי כ״ח בו.

אב יום ב׳, הדברים ו׳ בו, תשעה באב יום ג׳, ואתחנן י״ג בו, עקב כ׳ בו, ראה כ״ז בו.

אלול ג״ד, שופטים ד׳ בו, תצא י״א בו, תבא י״ח בו, נצבים וילך כ״ה בו.

תשרי לשנה הבאה יום ה׳, האזינו ג׳ בו, צ״ג נדחה ליום א׳, צ״כ יום ז׳.

שער י״ב[עריכה]

זש״ה מעוברת, ימיה שפ״ה אחת, ושבתותיה כ״י כ״ה אמר.

תשרי וראש השנה יום ז׳, צ״ג יום ב׳, האזינו ח׳ בו, צ״כ יום ב׳, סוכות ושבתו ט״ו בו, ערבה יום ו׳, ושבתו שנייה וש״ע כ״ב בו, הברכה וש״ת יום א׳, בראשית כ״ט בו.

מרחשון א״ב, נח ו׳ בו, לך לך י״ג בו, וירא ך׳ בו, חיי שרה כ״ז בו.

כסליו ג״ד, תולדות ד׳ בו, ויצא י״א בו, וישלח ח״י בו, חנוכה יום ז, וישב בו ביום כ״ה בו.

טבת ה״ו, מקץ ב׳ בו, ויגש ט׳ בו, עשרה בטבת יום א׳, ויחי ט״ז בו, שמות כ״ג בו.

שבט יום ז׳, וארא בו ביום, בא ח׳ בו, בשלח ט״ו בו, יתרו כ״ב בו, משפטים כ״ט בו.

אדר א״ב, תרומה ו׳ בו, תצוה י״ג בו, תשא כ׳ בו, ויקהל ושקלים כ״ז בו.

ואדר ג״ד וסימן ד״ד, פקודי והפסקה ד׳ בו, ויקרא וזכור י״א בו, צום אסתר יום ב׳, פורים יום ג׳, צו ופרה י״ח בו, השמיני והחדש כ״ה בו.

ניסן יום ה׳, תזריע ג׳ בו, מצורע י׳ בו, פסח יום ה׳ ושבתו י״ז בו, אחרי מות ומשה קיבל כ״ד בו.

אייר ו״ז, קדושים בו ביום, הכהנים ח׳ בו, בהר סיני ט״ו בו, ל״ג בעומר יום ג׳ י״ח בו, בחקותי כ״ב בו, במדבר כ״ט בו.

סיון יום א׳, שבועות יום ו׳, ושבתו ז׳ בו, נשא י״ד בו, בהעלותך כ״א בו, שלח כ״ח בו.

תמוז ב״ג, קרח ה׳ בו, חקת ובלק י״ב בו, י״ז בתמוז יום ה׳, פנחס י״ט בו, מטות ומסעי כ״ו בו.

אב יום ד׳, הדברים ד׳ בו, ט׳ באב יום ה׳, ואתחנן י״א בו, עקב י״ח בו, ראה כ״ה בו.

אלול ה״ו, שופטים ב׳ בו, תצא ט׳ בו, תבא י״ו בו, נצבים וילך כ״ג בו.

תשרי לשנה הבאה יום ז׳, צ״ג יום ב׳, האזינו ח׳ בו, צ״כ יום ב׳.


טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה


הערות[עריכה]

  1. ^ פירוש: לא בימי ב' ז' יחול י' בטבת
  2. ^ דפרזים
  3. ^ אצ"ל תוכחות כמו בכל הקטע
  4. ^ אצ"ל בתוכחות.
  5. ^ צ"ל קביעויות