לבוש אורח חיים יח

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה

<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש התכלת על אורח חיים • סימן יח | >>

סימן יח בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

זמן ציצית

ובו שלושה סעיפים:
א • ב • ג

סעיף א

לילה לאו זמן ציצית הוא, כמו שנתבאר למעלה בסימן שקודם זה, דילפינן ליה מ"וראיתם אותו". יש אומרים שהוא ממעט כל מה שלובש בלילה אפילו הוא מיוחד ליום, דהא בשעת לבישה לאו בר ראייה הוא, וכל מה שלובש ביום אפילו הוא מיוחד ללילה חייב, שהרי בשעת לבישה בר ראייה הוא.

ויש אומרים שאינו ממעט אלא כסות המיוחד ללילה, שאותו פטור אפילו לובשו ביום, כיון שמתחילה לא נעשה ללובשו בעת שראויה לראייה. וכסות המיוחד ליום או ליום ולילה חייב בציצית אפילו לובשו בלילה, ויברך עליו אפילו לובשו בלילה, כיון שנעשה ללובשו בעת הראוייה לראייה.

ואנו קיימא לן ספק ברכות להקל, לפיכך לא יברך אלא על כסות המיוחד ליום או ליום וללילה ולובשו ביום. אבל כסות המיוחד ליום וכל שכן ליום ולילה ולובשו בלילה, לא יברך עליו. והמיוחד ללילה דווקא לא יברך עליו כלל, בין לובשו ביום בין לובשו בלילה. מכל מקום כסות המיוחד ליום מותר ללובשו בלילה ואין בו משום בל תוסיף, וכן מותר לצאת בה לרשות הרבים אפילו בליל שבת, שאין בה משום משוי, כי הם נוי לבגד כשהם עשויין כהלכתן.

סעיף ב

סדינין אין עושין בהן ציצית, בין של צמר בין של פשתן, גזירה משום צמר דהוו כלאים לגבייהו. ואף על גב שאדם ישן בהם ביום, עיקר תשמישן בלילה וכסות לילה מיקרו.

סעיף ג

מאימתי מברך עליהם? משיעלה עמוד השחר, שהרי לא כתיב בהם "יום" אלא "וראיתם אותו", משעת ראייה ואילך מתחיל החיוב ויברך עליהם. מיהו יש אומרים שאין לברך עליהם לכתחילה אלא משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, שזהו ראייה מעליותא^[1] (ועיין להלן סימן תקפ״ח סעיף א).

ואם לובשו קודם עלות עמוד השחר, כגון בסליחות, או כשיוצא לדרך ולובש טלית קטן, לא יברך עליה, וכשיאור היום ימשמש בהן ויברך עליהן (ועיין להלן סימן ל׳ סעיף ג׳).

ובערב אחר שהתפללו הקהל תפילת ערבית לא יברך עליהן, אף על גב שעדיין יום הוא, כיון שהתפללו ערבית חשיב כלילה לעניין זה להחמיר (ועיין להלן סימן ל׳ סעיף ה׳). ובליל יום הכיפורים, אף על פי שעדיין לא התפללו ערבית לא יברך עליהם, אלא בעוד יום יתעטף ויברך עליהם.

1. יותר נכון "מעלייתא".