כף החיים/אורח חיים/תקפא
סעיף א[עריכה]
(א) סעיף א: נוהגין לקום באשמורת וכו' — מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות, ובסוף הלילה שט בעולם הזה והוא עת רצון. הגהות מיימוני. מגן אברהם ס"ק א. ועיין לעיל סימן א סוף אות י וסימן רלח אות ג ודו"ק.
(ב) שם: נוהגין לקום באשמורת וכו' — מקומות שנוהגין לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר, ישתקע ולא יאמר, ואין ראוי להזכיר י"ג מידות אלא בעת רצון, וקרוב הדבר האומרים בערבית לקיצוץ ח"ו. תשובת הרמ"ז סימן ל', ברכי יוסף אות א', שערי תשובה על סעיף א', וכן כתבנו לעיל סימן קלא אות כו יעויין שם. ועוד עיין לעיל סימן רלז אות ח.
(ג) היושב בבית הכנסת שנוהגין לומר סליחות בערבית ישב וידום וליכא משום "לא תתגודדו". ואי בעי לימא מזמורים וכיוצא. אך הוידוי יוכל לאומרו, מלבד במוצאי שבת שאסור לאומרו עד שיעבור חצות לילה, שעדיין יש קדושת שבת, דכך קיבלנו משם האר"י זצ"ל. הרמ"ז בתשובה הנזכרת, ברכי יוסף אות ב', שערי תשובה שם, וכן כתבנו לעיל סימן קלא אות יד יעויין שם. ומיהו מה שכתב: ואי בעי לימא מזמורים, עיין לעיל סימן רלז אות ט שכתבנו בשם האר"י ז"ל שאין ראוי לקרוא מקרא בלילה, יעויין שם, ועל כן יש ללמוד תורה שבעל פה.
(ד) מי שקם באשמורת וכבר הציבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם, טוב שיאמר תיקון חצות כסדר האר"י זצ"ל והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות. הרמ"ז בתשובה כתב יד, ברכי יוסף אות ג, שערי תשובה שם. ועתה נדפס באגרות הרמ"ז סימן ט"ז. מחזיק ברכה אות א. וכבר כתבנו זה לעיל גם כן בסימן א אות טז בשם כמה אחרונים, יעויין שם.
(ה) סליחות ותחנונים וכו' צריך לאומרם בנחת ובמתון ובכוונה, ואסור להזכיר י"ג מדות שלא בכוונה. מהר"ש שער אריה בחידושים כתב יד, ברכי יוסף אות ד, שערי תשובה שם.
(ו) מה שנהגו קצת לומר "עננו אבינו" וכו' "עשה למען שמך" וכו' במהירות גדול, יש לבטל מנהגם. הרמ"ז ומהר"ר ישראל שלמה לינגו בתשובה כתב יד, ברכי יוסף אות ה'.
(ז) יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור מללמוד. הרב טור ברקת. וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות ובחיבורים, ובחודש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים. ברכי יוסף אות ו', שערי תשובה שם. ויש נוהגין ללמוד התיקונים של הזוהר בימים אלו, דהיינו להתחיל בראש חודש אלול ולסיים ביום הכיפורים.
(ח) הנוהגים ליפול על פניהם באשמורת יש להם על מה שיסמוכו. הרב הלבוש סימן קל"א, והרב מעבר יבק פרק א' ממאמר ד', והרמ"ז בתשובה כתב־יד. ברכי יוסף אות ז'.
(ט) יש נוהגים להתענות ביום ראשון של סליחות. ויותר טוב להרבות המעשים טובים ובתשובה, ולא להחמיר על הציבור. מהר"ש שער אריה בחי' כתב־יד ומהר"י לינגו בכתב־יד. ברכי יוסף אות ח'.
(י) יש נוהגין למכור מי יהיה ש"ץ בסליחות, ולאו שפיר עבדי, דצריך ש"ץ הגון מאד. ברכי יוסף אות ט'. שלמי ציבור בשלמי חגיגה דף ש"ג ע"ד.
(יא) יש מקומות נוהגין מראש חודש אלול, שאחר מנחה מכריז השמש: "שובו בנים שובבים"; ומנהג יפה הוא. ברכי יוסף אות יו"ד. שערי תשובה שם. מטה אפרים אות ז.
(יב) ומה שנוהגין לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה וארבעים יום קודם יום הכיפורים, הוא על פי מה שכתוב בזוהר פרשת פקודי דף רמ"ט ע"ב, דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ישאר בנידויו ארבעים יום ואינה נשמעת תפילתו, יעו"ש. ועל כן נוהגין לעשות התרה וליזהר מכאן ואילך בכל ענייניו שלא יתחייב חס ושלום נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה, ואין נשמעת תפילתו בראש השנה וביום הכיפורים. והגם דבכל זמן צריך ליזהר, מכל מקום בימים אלו הוא יותר קשה. וחסידי בית אל יכב"ץ אשר בעיר קדשנו ירושת"ו נוהגין לעשות התרה בכל ערב שבת בכל השנה, ומנהג יפה הוא. ועיין לקמן #כהח יט.
(יג) שם: מראש חודש אלול ואילך וכו', הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן וכו' — דאיתא בפרקי ר' אליעזר סימן מו: בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "עלה אלי ההרה"; והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד בעבודה זרה; והקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר, שנאמר: "עלה אלהים בתרועה" וכו'. ולכן התקינו חכמים שיהו תוקעין שופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה, כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה, שנאמר: "אם יתקע שופר" וכו', וכדי לערבב את השטן שלא להשטין על ישראל, עכ"ל פרקי ר' אליעזר שהביא הרא"ש בסוף מסכת ראש השנה והטור, אלא שיש תוספת ממה דאיתא הגירסא שלפנינו. וכתב שם הרא"ש: וכן נהגו באשכנז לתקוע כל חודש אלול בוקר וערב אחר התפילה. וכן כתב הטור, אלא שכתב הטור דיש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך. וזהו שכתב השולחן ערוך: נוהגין לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול וכו'. ומה שכתב הרב בהגהה: ומנהג בני אשכנז אינו כן וכו', הוא על פי מה שכתבו הרא"ש והטור. ומיהו הנוהגים כדברי השולחן ערוך, יש נוהגין לתקוע גם כן בסליחות באמרם י"ג מידות וגם קודם תתקבל, כדי לקיים דברי הכל.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.