ירושלמי שבת דף מט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי שבת · דף מט א · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


ההן דשחק תומא כד מפרך ברישייא משום דש. כד מברר בקליפייתיה משום בורר. כד שחיק במדוכתה משום טוחן. כד יהיב משקין משום דש. גמר מלאכתן משום מכה בפטיש. ההן סיקורה כד מבחר בגרריה בקלופיתיה משום בורר. כד מכתת במרגזייה משום דש. כד שחיק במדוכתיה משום טוחן. כד יהיב משקין משום לש. כד משקע באנטרין משום בונה. כד מקטע בגומא משום מחתך. גמר מלאכתו משום מכה בפטיש. רבי חייא בשם רבי יוחנן דגים שסחטן אם לגופן פטור. ואם להוציא ציר חייב. רבא אמר כבשים שסחטן אם לגופן מותר. ואם למימיהן אסור. שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. שמואל אמר אחד כבשים אחד שלקות בין לגופן בין למימיהן אסור. אמר רבי חזקיה הדא דרב פליגא על דרבי יוחנן. אמר ליה רבי מנא למה דההן אמר אסור ומותר. דההן אמר חייב ופטור. אמר רבי בא בר ממל בצל שריסקו אם ליתן טעם אסור. אם להוציא שורפו מותר. רבי זעירא בשם רב הונא צנון טומנו במלח ובלבד שלא ישהא. רבי זעירא בשם רב הונא כליו מבית האומן לובשן ואם יתקרע יתקרע. רבי זעירא בשם רב הונא נסתבכו בגדיו בקוצים הרי זה מפשרן במקום צינעה ובלבד שלא יקרע. אמר רבי זעירא בשם רב הונא נפל טיט על בגדיו הרי זה ממרחו בידו אחת ובלבד שלא יכסכסו. רבי זעירא בשם רב הונא ההן ננער בחדא שרי ובתלת אסור. ובתרתיי צריכה. ההן דסחי רב הונא ורב יהודה חד אמר הכין שרי והכין אסור. וחרנה אמר בין הכין ובין הכין אסור. רבי אבא בר זמינא עאל מיסחי עם רבי זעירא ולא שבקיה עבד דלא הכין ודלא הכין. נפלו מים על בגדיו. רב הונא ורב ירמיה חד אמר מנערה שרי. וממחקה אסור. וחרנה מחלף, רבי בא בר חייא בר אשי זה שרוקק מבליעו בכסותו ואינו חושש. ר' בא בשם ר' חייא בר אשי איתפלגין ר' חייא רובא ור' שמעון ב"ר חד אמר רוקק ושף. וחרנה אמר אינו רוקק ושף. מה פליגין בשאין שם פסיפס אבל יש שם פסיפס רוקק ושף. רקק והפריחתו הרוח חייב משום זורה