ירושלמי פסחים דף נט א
<< · ירושלמי פסחים · דף נט א · >>
תְּנֵי: הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶּסַח הָרִאשׁוֹן לְעַצְמָהּ, וְהַשֵּׁנִי טְפֵלָה לַאֲחֵרִים. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶּסַח שֵׁנִי לְעַצְמָהּ, אֲפִלּוּ בַּשַּׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָרִאשׁוֹן. רַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶּסַח רִאשׁוֹן טְפֵלָה לַאֲחֵרִים, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פֶּסַח שֵׁנִי. מָה טַעְמָא דְרַבִּי מֵאִיר? (שְׁמוֹת יב,ג) "אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת", אִם רָצוּ, לַבַּיִת מָה טַעְמָא דְרַבִּי יוֹסֵה? "אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת", כָּל שֶׁכֵּן לַבַּיִת. מָה טַעְמָא דְרַבִּי לְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן? "אִישׁ", לֹא אִשָּׁה. מָה מְקַיְּמִין רַבָּנִין "אִישׁ"? פְּרָט לְקָטָן. אָמַר רַבִּי יוֹנָה: וַאֲפִלּוּ כְּמַן דְּאָמַר "פְּסָחִים שֶׁלַּנָּשִׁים חוֹבָה", שָׁנְיָא הִיא, שֶׁהַדָּבָר מְסֻיָּם, שֶׁלֹּא יִקָּבַע הַדָּבָר חוֹבָה.
יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אֶפִּיטְרוֹפִּין יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. מַתְנֵיתָא בְּיָתוֹם קָטָן, אֲבָל בְּיָתוֹם גָּדוֹל, נַעֲשָׂה כְמַמְנֶה עַצְמוֹ עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאַחַת, <משתף> דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּה: הַנִּמְנֶה עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאַחַת, אוֹכֵל מֵאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: מַתְנֵיתָא אָמְרָה כֵן: (פסחים ח,ב) "שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה, יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן". עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶן. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אֵין רְשׁוּת לְרַבּוֹ לוֹמַר לוֹ: אֵיפְשִׁי שֶׁתִמָּנֶה עַל הַפֶּסַח. <אין רצוני> אֲבָל אוֹמְרִים לוֹ: אֵיפְשִׁי שֶׁתִמָּנֶה עַל זֶה, אֶלָּא עַל זֶה. פְּעָמִים שֶׁהוּא נִמְנֶה עַל שְׁלֹשָׁה פְּסָחִים כְּאַחַת. הֵיךְ עֲבִידָא? עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, צָרִיךְ לְהִמָּנוֹת עַל הַפֶּסַח. שִׁחְרֵר אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ, צָרִיךְ לְהִמָּנוֹת עַל פֶּסַח אַחֵר; שִׁחְרְרוּ שְׁנֵיהֶן, צָרִיךְ לְהִמָּנוֹת עַל פֶּסַח אַחֵר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי: עֲבַד מָהוּ שֶׁיֹּאכַל מִשְּׁלָשְׁתָּן אָמַר רַבִּי יוֹסֵה: אִם אוֹמֵר אַתְּ, עֶבֶד לֹא יֹאכַל מִשְּׁלָשְׁתָּן, מֵעַתָּה, לֹא יִמָּנֶה עַל הַפֶּסַח, שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ רַבּוֹ וִישַׁחְרְרוֹ, וְנִמְצָא הֶקְדֵּשׁ פָּסוּל מְעֹרָב בָּעֲבוֹדָה. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר: רַבִּי זְעוֹרָא בָּעֵי: הָרַב, מָהוּ שֶׁיֵּצֵא בְּהֶקְדֵּשׁ הָעֶבֶד? וְלָאו מַתְנֵיתָא הִיא? "הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ: צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח." מַתְנֵיתָא מִדַּעַת רַבּוֹ. מָה צְרִיכָא לֵיהּ? <מה מסופק> שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ. חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ. רַבִּי חִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, קִדֵּשׁ אִשָּׁה, אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשָׁיו. וְדִכְוָתַהּ, גֵּרֵשׁ,
עין משפט
13 ח_יג מיי' פ"ב מהל' קרבן פסח הלכה ד', מיי' פ"ה מהל' קרבן פסח הלכה ח', מיי' פ"ז מהל' קרבן פסח הלכה ג':
14 ח_יד מיי' פ"ב מהל' קרבן פסח הלכה י"א: