ירושלמי פסחים דף נח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


לְבֵית בַּעְלָהּ. לֹא הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן, רֶגֶל הַשֵּׁנִי, מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה רֶגֶל רְדוּפִין? לְעוֹלָם יֵשׁ לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין? אַלְמָנָה, מָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין? נִשְׁמְעֶנַּהּ מִן הָדָא: הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת בְּבֵית אָבִיהָ. אוֹ הָדָא אָמְרָה, לְעוֹלָם אֵין לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין, אוֹ הָדָא אָמְרָה, אַלְמָנָה, אֵין לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי בּוּן: תִּפָּתֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים, וּסְתָם הָאִשָּׁה מְמַחָה לוֹמַר: "אֵצֶל בָּנַי אֲנִי רוֹצָה".

אָמַר רַבִּי לְעָזָר: פִּסְחָן שֶׁלַּנָּשִׁים, רְשׁוּת, וְדוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר: פִּסְחָן שֶׁלַּנָּשִׁים וְשֶׁלָּעֲבָדִים, חוֹבָה, כָּל שֶׁכֵּן דּוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. מַצָּתָן מַה הִיא? רַבִּי לְעָזָר אָמַר: חוֹבָה. רַבִּי זְעוֹרָא אָמַר: בְּמַחְלֹקֶת. רַבִּי הִלָּא אָמַר: דִּבְרֵי הַכֹּל. מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְדֵן וּמַתְנֵי מְסַיְּעָא לְדֵן. מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי זְעוֹרָא: חֲזֶרֶת, מַצָּה וּפֶסַח, לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, חוֹבָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, רְשׁוּת. מַתְנֵיתָא מְסַיְּעָא לְרַבִּי הִלָּא: (דְּבָרִים טז,ג) "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת, לֶחֶם עֹנִי". אֶת שֶׁהוּא בְּ'בַל תֹּאכַל חָמֵץ', הֲרֵי הוּא בְּ'קוּם אֱכֹל מַצָּה'. וְנָשִׁים, הוֹאִיל וְהֵן בְּ'בַל תֹּאכַל חָמֵץ', הֲרֵי הֵן בְּ'קוּם אֱכֹל מַצָּה'. וְהָא תְנֵינַן: "כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, הָאֲנָשִׁים חַיָּבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת"! אָמַר רַבִּי מָנָא: חֹמֶר הִיא מִצְוַת 'עֲשֵׂה' שֶׁהִיא בָּאָה מִכֹּחַ 'לֹא תַעֲשֶׂה'. וְאָתְיָא כְּמַן דְּאָמַר "פִּסְחָן שֶׁלַּנָּשִׁים רְשׁוּת".

 

עין משפט

10 ח_י מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה י':

11 ח_יא מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה א':

12 ח_יב מיי' פי"ב מהל' עבודה זרה הלכה ג':