ירושלמי פסחים דף נז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


והא תנינן הכלה הופכת פניה ואוכלת אמר ר' חייה בר בא מפני הבושה:

מתניתין

הָאִשָּׁה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ, תֹּאכַל מִשֶּׁלְּבַעְלָהּ. הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׁוֹת בְּבֵית אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ, שָׁחַט עָלֶיהָ בַעְלָהּ, תֹּאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפִּטְרוֹפִּין, יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שׁוּתָפִין, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶם. חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִים, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְּרַבּוֹ.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַרְבָּעָה מְחֻסְּרֵי כַפָּרָה, מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן חוּץ מִדַּעְתָּן, וְאֵלּוּ הֵן: זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת וּמְצֹרָע, שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בְּנוֹ הַקָּטָן, וְהוּא נָתוּן בָּעֲרֵיסָה. נִיחָא זָב וְזָבָה וּמְצֹרָע; יוֹלֶדֶת! וְיֵשׁ קְטַנָּה יוֹלֶדֶת? לֹא כֵן אָמַר רַבִּי רְדִיפָה, רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי חוּנָה: "עִבְּרָה וְיָלְדָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הִיא וּבְנָהּ מֵתִים; מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הִיא וּבְנָהּ חַיִּים. עִבְּרָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְיָלְדָה מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, הִיא חַיָּה וּבְנָהּ מֵת"? מָיִי כַדּוּן? שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בִּתּוֹ חֵרֶשֶׁת. מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה, לֹא כְבָר יָצָאת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ? אֶלָּא שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ חֵרֶשֶׁת. וְכָאן, סוֹטָה קְטַנָּה, אֵין אַתְּ יָכוֹל, דְּאָמַר רַבִּי זְעֵירָה רַבִּי יוֹסֵה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: קְטַנָּה שֶׁזִּנָּת, אֵין לָהּ רָצוֹן לֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ. וְחֵרֶשֶׁת, אֵין אַתְּ יָכוֹל, דִּכְתִיב: (בְּמִדְבָּר ה,כב) "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אָמַר רַבִּי אַבִּין: שָׁנְיָא הִיא,

 

עין משפט

1 ח_א מיי' פ"ב מהל' קרבן פסח הלכה י"א:

2 ח_ב מיי' פ"ב מהל' קרבן פסח הלכה י"ב:

3 ח_ג מיי' פ"ב מהל' קרבן פסח הלכה י"ג:

4 ח_ד מיי' פ"א מהל' מחוסרי כפרה הלכה ה':

5 ח_ה מיי' פ"ג מהל' מחוסרי כפרה הלכה ו':

6 ח_ו מיי' פ"י מהל' שגגות הלכה ו':

7 ח_ז מיי' פ"ב מהל' סוטה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ח סעיף ג':

8 ח_ח מיי' פ"ב מהל' סוטה הלכה ב':