ירושלמי פסחים דף מח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי פסחים · דף מח ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


(ויקרא ז) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל יאמר אף בפסח כן שנייה היא שלא בא מתחילתו אלא לאכילה

מתני'

ניטמא הבשר והלב קיים אינו זורק את הדם ניטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם ובמקדשין אינו כן אלא אע"פ שניטמא הבשר והחלב קיים זורק את הדם

גמרא

ודלא כר' נתן דר' נתן אמר יוצאין בזריקה בלא אכילה מ"ט (שמות יב) ושחטו אותה כל קהל עדת ישראל בין הערבים אותו אע"פ שאין שם אלא פסח אחד כולהון יוצאין בזריקה אחת ואיפשר כזית לכל אחד ואחד פשיטא דא מילתה נטמא הבשר והאימורים קיימים זורק את הדם על האימורים נטמאו האימורים והבשר קיים זורק את הדם על האימורים נטמאו האימורים והבשר קיים זורק את הדם על הבשר נטמא הבשר ואבדו האימורים א"ר שמי ההן קיימא לא כמו שנטמא הבשר ואבדו האימורין הוא את אמר קומץ אוף הכא זורק אמר רבי תיפתר כרבי ליעזר דר' ליעזר אמר אע"פ שאין שירים יש קומץ בטומאת עובדין היך עבידה שחטו אותו בעלי מומין וזרקו אותו טהורין א"ר הילא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל הרי לא יגע בו טמא והבשר כל טהור יאכל בשר הרי יש כאן טהורים שיאכלוהו רבי זעירא מאחר שאילו הפסח הבא בטומאה ונאכלת בטומאה והכא כמי שבא בטומאה ויידא אמר דאמר רבי היך עבידא מאחר שאין מתרין לו לזרוק כמי שבא בטומאה או מאחר שאילו עבר וזרק הורצה כמי שלא בא בטומאה נישמעינה מן הדא דא"ר הושעיה (שמות כח) ונשא אהרן את עון הקדשים