לדלג לתוכן

ירושלמי פסחים דף מט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


עון הקריבים לא עון המקריבים הפריש בין קריבים ליחיד לקריבים לצבור הקריבין ליחיד אם יש לו אומרין לו הבא ואם לאו אין מתירין לו לזרוק את דמו עבר וזרק הורצה המקריבים ליחיד בין שיש לו בין שאין לו לא הורצה הקריבין לצבור אם יש אומרים לו הבא ואם לאו מתירין לו לזרוק בתחילה המקריבין לצבור בין שיש לו בין שאין לו עבר וזרק הורצה אמר רבי לעזר מתניתא בבא בטומאה משעה ראשונה אבל אם בא בטהרה ונטמא אינו נאכל בטומאה שחטו בטהרה ונטמא הציבור יזרק הדם בטהרה ואל יאכל הבשר בטומאה רבי לא בשם רבי יוחנן רבי נתן היא דרבי נתן אמר יוצאין בזריקה אבל אכילה שחטו בטהרה ונטמא הדם הציבור יזרק הדם בטומאה ואל יאכל הבשר בטומאה רבי ירמיה בשם ר"י מפני מראית העין שלא יאמרו ראינו פסח בא בטהרה ונזרק בטומאה מעתה לא יזרק הדם בטומאה שלא יהו אומר ראינו פסח שבא בטהרה ונזרק בטומאה הא סופך מימר דר' נתן היא מודה רבי נתן בחולה ובזקן מודה רבי נתן היא בחבורה שנטמא עובד שלהן שהן נדחין לפסח השני מודה רבי נתן בחבורה שנמצאת יבולת בעור' שהן נדחין לספח השני חמש חבורות שנתערבו עורות פסחיהן ונמצאת יבולת בעורה של אחת מהן כולהון יצאו לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני סברי מימר דרבי נתן היא

 

עין משפט

20 ז_כ מיי' פ"ד מהל' ביאת המקדש הלכה ז':

21 ז_כא מיי' פ"ז מהל' קרבן פסח הלכה ט':

22 ז_כב מיי' פ"ג מהל' קרבן פסח הלכה ט':


23 ז_כג מיי' פי"ב מהל' שגגות הלכה א', מיי' פי"ג מהל' שגגות הלכה ב':