ירושלמי סנהדרין ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ב · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ד משנה[עריכה]

מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטורין שלו ר יהודה אומר אם רצה לצאת אחר המיטה יוצא שכן מצינו בדוד שיצא אחר מיטתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחרי המיטה אמרו לו לא היה הדבר אלא לפייס וכשמברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש

הלכה ד גמרא[עריכה]

הדא אמרה דרגש יש בו משום כפיית המיטה המלך אינו חייב בכפיית המיטה אית תניי תני הנשים מהלכות תחילה והאנשים אחריהם ואית תניי תני אנשים תחילה והנשים אחריהם מאן דמר הנשים תחילה שהן גרמו מיתה לעולם מאן דמר האנשים תחילה מפני כבוד בנות ישראל שלא יהו מביטין בנשים והכתיב והמלך דוד הולך אחרי המיטה אמרו לא היה דבר אלא לפייס מאן דהוה מפייס לנשיא הוה מפייס לגוברייא ומאן דהוה מפייס לגוברייא הוה מפייס לנשייא כתיב ויסב דוד וגו מהו אחד הריקים אמר רבי בא בר כהנא הריקים שבריקים זו ארכסטס אמרת לו היום נגלה כבוד בית אבא אמרו עליו על בית שאול שלא ראו אותן לא עקב ולא גודל מימיהן הדא הוא דכתיב ויבא אל גדרות הצאן ר בון בר ר לעזר גדר לפנים מגדר היה ויבא שאול להסך את רגליו הוה חמי ליה משלשל ציבחר ומסלק ציבחר אמר ארור מגע בהדין צניעה הדא דו מר ליה הנה היום הזה אשר ראו עיניך וגו ואחד עליך אין כתוב אלא ותחס עליך צניעותך היא חסה עליך ויאמר דוד אל מיכל וגו ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה שאינן אמהות אלא אימהות ובמה נענשה ולמיכל בת שאול לא היה לה וולד והכתיב והששי יתרעם לעגלה אשתו אלא שגעת כעגלה ומתה אין לך אדם בישראל שביזה עצמו על המצות יותר מדוד מפני מה ביזה עצמו על המצות שהיו מביטין בארון ומתים דכתיב ויך באנשי בית שמש וגו ר חנינה ור מנא חד אמר ויך בעם שבעים איש זו סנהדרין וחמשים אלף שהיו שקולין כנגד חמשים אלף וחד אמר ויך בעם שבעים איש זו סנהדרין וחמשים אלף מעם הארץ כתיב שיר המעלות לדוד ה לא גבה לבי בשעה שמשחני שמואל ולא רמו עיני בשעה שהרגתי את גולית ולא הלכתי בגדולות בשעה שהעליתי בארון ובנפלאות ממני בשע שהחזירוני למלכותי אלא אם לא שויתי ודוממתי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי כהן ינקא דנחית ממעי אימיה כן הוות נפשי עלי