ירושלמי סוטה ד ג
<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ד · הלכה ג | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ג משנה[עריכה]
מעוברת חבירו ומיניקת חבירו לא שותה ולא נוטלת כתובה דברי ר מאיר וחכ"א יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן איילונית וזקינה ושאינה ראויה לילד לא שותה ולא נוטלת כתובה ר לעזר אומר יכול הוא לישא לו אשה אחרת ולפרות ולרבות ממנה ושאר כל הנשים או שותות או לא נוטלות כתובה
הלכה ג גמרא[עריכה]
לא ישא אדם מעוברת חבירו ומיניקת חבירו ואם נשא עליו הכתוב אומר (משלי כג) אל תשג גבול עולם אשר גבלו ראשונים ובשדה יתומים אל תבוא הנושא מעוברת חבירו ומיניקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר"מ וחכמים אומרים יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן ובכל הדברים רבי מאיר קונס נישמעינה מן הדא קטנה שחלצה תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה חליצתה כשירה רבי מנא אמר לה סתם ר יצחק בריה דרבי חייה רובה בשם רבי יוחנן דרבי מאיר היא דר מאיר אמר אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שלא תימצא איילונית תני מניקה שמת בעלה לא תינשא עד עשרים וארבעה חדשים דברי ר מאיר רבי יהודה אומר שמונה עשר חדש רבי יונתן בן יוסי אומר בית שמאי אומרים עשרים וארבעה חדשים ובית הלל אומרים שמונה עשר חדש אמר רבן שמעון בן גמליאל אם כדברי האומר עשרים וארבעה חדש מותרת להינשא לאחר עשרים ואחד חדש ואם כדברי האומר שמונה עשר חדש מותרת להינשא לאחר חמשה עשר חדש לפי שאין החלב נעכר אלא לאחר שלשה חדשים ר יעקב בר אחא אמר עקביה שאל את רבי שמעון בן לקיש והורי ליה עשרים וארבעה חדשים ר ירמיה עקביה שאל לרבי חנינא והורי ליה עשרים וארבעה חדשים מה תרין עובדין הוון חד בשם רבי חנינא וחד בשם רשב"ל רבי מנא הורי שמונה עשר חדש וצם כל ההוא יומא רבי מר עוקבא הורי בארבלי עשרים וארבעה חדש ואפי מת התינוק מודין חכמים לרבי אלעזר שאם היו לו אשה ובנים שהיא שותת ונוטל כתובה היה לו אשה ובנים ומתו בין קינוי לסתירה כבר נראית לשתות לא היה לו אשה ובנים <ומתו> [ונולדו לו] בין קינוי לסתירה כבר נראית שלא לשתות