ירושלמי נדרים ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ד · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


מתניתין[עריכה]

  • לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים.
  • לא יעשה עמו באומן, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: עושה הוא ברחוק ממנו.


גמרא[עריכה]

  • על דעתיה דרבי מאיר, אסור ללמדו אומנות.
על דעתיה דרבי מאיר, אסור ללמד עליו זכות[1].


ביאורים והערות[עריכה]

  1. ^ אם עמד בדין, והיה לחבירו – שאסר הנידון על עצמו ליהנות ממנו – זכות ללמד עליו. ולעניות דעתי נראה שהירושלמי מתמה על רבי מאיר: וכי יעלה על הדעת שלרבי מאיר ייאסר ללמד עליו זכות בדין?! והרי נצטווינו שלא לשתוק מללמד זכות, כדאיתא בשבועות לא א! אלא על כרחך אין הלכה כרבי מאיר.