לדלג לתוכן

ירושלמי כלאים ח ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ירושלמי · מסכת כלאים · פרק ח · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנה

[עריכה]

הפרוטיות אסורות והרמך מותר ואדני השדה חיה רבי יוסי אומר מטמאות באהל כאדם הקופד וחולדת הסנאין חיה חולדת הסנאין רבי יוסי אומר בית שמאי אומ' מטמא בכזית במשא וכעדשה במגע שור הבר מין בהמה רבי יוסי אומר מין חיה כלב מין חיה רבי מאיר אומר מין בהמה החזיר מין בהמה הערוד מין חיה הפיל והקוף מין חיה ואדם מותר עם כולן לחרוש ולמשוך

הלכה ד גמרא

[עריכה]

הפרוטיות אסורות והרמך מותר כו' רבי אימי בשם רבי לעזר רמכה דלא כלינס כמה דתימר (אסתר ח) בני הרמכים אבני [אדני] השדה חיה ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינה טעמא דרבי יוסי (במדבר יט) וכל אשר יגע על פני השדה בגדל על פני השדה הירודות והנעמית הרי הן כעוף לכל דבר והנחש הרי הוא כחיה רבי חייה בשם רבי יוחנן ששה ספיקות הן הצלף באילן כבית שמאי כלי חרס בכלי נתר כבית שמאי חולדת הסנאים בשרצים כבית שמאי פול מצרי בזרעים ואנדרוגינוס באדם כוי בחיה דברי הכל רבי חמא בר עוקבא אמר ואמה טריקסין מהו ואמה טריקסין רבי יונה בוצרייה אמר טריכסון מה מבפנים מבחוץ אמר רבי יוסי מן מה דכתיב (מלכים א ו) וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני הדא אמרה מבפנים אמר ליה רבי מנא והכתיב (דברי הימים ב ג) ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה אורך ועשרים רוחב הדא אמרה מבחוץ שור בר מין בהמה רבנין אמרין מיכא הוה וערק לתמן רבי יוסי אמר עיקריה מן תמן הוה הא שור עם שור בר אינן כלאים דלא כרבי יוסה דרבי יוסה אמר כלאים ואילין דמתרגמין ותורי בר וראמנין כרבי יוסה רבי בא בשם רבי שמואל אווז עם אווז מדבר כלאים זה בזה אווז עם אווז הים תני רבי יודה בן פזי דבר דליה ולא ידעין מאן תני קל וחומר מה אם בשעה ששניהן ביבשה את אמר אסור בשעה שאחד ביבשה ואחד בים לא כל שכן ואדם מותר בכולן לחרוש ולמשוך כתיב (דברים כב) לא תחרוש בשור ובחמור יחדו בשור ובחמור אין את חורש אבל חורש את בשור עם אדם בחמור עם אדם