ירושלמי יומא ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ה · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף כז עמוד ב[עריכה]

מתניתין נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד למקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו נכנס במקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף וכך היה מונה וכו' יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד. נטלד ם הפר והניח דם השעיר והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה. נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה. עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן (ויקרא טז) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו זה מזבח הזהב:

גמרא מהו כמצליף ר' שמואל בר חנניה בשם ר' לעזר כמטוורד א"ר יוחנן כדי שלא יטעה א"ר זעירא כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע והא קתני שבע ואחת אמר רבי בון כתיב (ויקרא טז) על פני הכפורת שבע מה תלמוד לומר יזה כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן. כתיב (שם) והזה אתו על הכפרת יכול על גגה ת"ל ולפני הכפרת יכול על מצחה ת"ל על ולפני רבי זעירה אמר צריך שיהא נוגע ר' שמואל בר רב יצחק אמר אינו צריך שיהא נוגע א"ר בון בר חייה טעמא דר' שמואל בר רב יצחק והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת מה כפורת שנא' להלן על מחצה לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע אף כפורת שנאמר כאן על מחצה לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע. א"ר יוסה מיסבור סבר רבי בון בר חייה הזיית שעיר של מעלה למידות מהזיות פר שלמעלן ואינה כן אלא הזיות שעיר שלמעלן למידות מהזיות פר שלמטן והזה אותו לפני הכפורת מלמד שהוא נותן אחת למעלן ולפני

דף כח עמוד א[עריכה]

הכפורת איני יודע כמה הרי אני דן נאמר מתן דמים בפר למטן ונאמר מתן דמים בשעיר למטן מה מתן דמים אמורין בפר למטן שבע אף מתן דמים אמורין בשעיר למטן שבע או לכה לך לדרך הזו נאמרו דמים למעלן ונאמרו דמים למטן מה דמים אמורין בו למעלן אחת אף דמים אמורין בו למטן אחת. נראה למי דומה דנין שלמטן משלמטן ואין דנין שלמטן משלמעלן או לכה לך לדרך הזו דנין דם השעיר מדם השעיר ואין דנין דם השעיר מדם הפר ת"ל (ויקרא טז) ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר מה דם הפר למטן שבע אף דם השעיר למטה שבע ואיני יודע כמה ליתן מדם הפר למעלן נאמר מתן דמים בשעיר למעלן ונאמר מתן דמים בפר למעלן מה דמים האמורין בשעיר למעלן אחת אף מתן דמים האמורין בפר למעלן אחת או לכה לך לדרך הזו נאמרו דמים למטן ונאמרו דמים למעלן מה דמים אמורין בו למטה שבע אף דמים אמורין בו למעלן שבע נאמרה למי דומה דנין שלמעלן משלמעלן ואין דנין שלמעלן משלמטן או לכה לך לדרך הזו דנין דם הפר מדם הפר ואין דנין דם הפר מדם השעיר ת"ל ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר שיהו כל מעשיו שוין מה דם הפר למטן שבע אף דם השעיר למטן שבע מה דם השעיר למעלן אחת אף דם הפר למעלן אחת הקדש צריך לכוין כנגד הקדש א"ר נחמיה לפני שמצאנו בפר הבא על כל המצות שהוא עומד חוץ למזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה יכול אף זה כן ת"ל (שם) אשר לפני ה'. ואיכן היה לפנים מן המזבח או אינו מדבר אלא על מזבח החיצון ת"ל אשר לפני ה' הא אינו מדבר אלא על מזבח הפנימי הכל מודין בפר משיח ועדה שאינו צריך שיהא נוגע מה פליגין בפר ושעיר של יה"כ אית תניי תני צריך שיהא נוגע אית תניי תני א"צ שיהא נוגע א"ר לעזר בי ר' יוסי אני ראיתיה ברומי מליאה טיפין של דם אמרתי אלו מן הדמים שהיו מזין עליה ביוה"כ. הדא אמרה צריך שיהא נוגע ואפילו תימר א"צ שיהא נוגע ואם נגע נגע. נתן מכלי קדש לתוך כלי חול פסל הא מכלי קדש לתוך כלי קדש לא פסל א"ר חגיי קומי ר' יוסה מתניתא אמרה כן עירה

דף כח עמוד ב[עריכה]

דם הפר לתוך דם השעיר מה את ש"מ א"ר מנא נימא מדם הפר שהוא מלא לתוך דם השעיר שהוא ריקם אמר רבי יוסה בי רבי בון עירה דם הפר לתוך דם השעיר מלא מיכן והילך חוזר ובוללן לתוך כלי אחר כדי שיבללו כל צורכן מנין שהוא זקוק להערות ת"ל (ויקרא טז) ונתן מדם הפר ומדם השעיר בזמן שהן מעורבין יכול מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו ת"ל (שמות ל) וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה אחת בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה או נימר דם הפר אחת בשנה לא שתים בשנה תני ר' ישמעאל (שם) מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם אחת בשנה הוא מכפר ואינו מכפר שתים בשנה. הכל מודין בשבע הזאות שלמטן שהוא צריך להערות דכתיב שבע ולא ארבע עשרה. קיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין מאחד על הפרכת מאחר על מזבח הזהב אי זה מהן זקוק להערות ויש אדם מחשב חצי כפרה אלא כיני קבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדים ומאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזהב אי זה מהן הוא זקוק להערות תפלוגתא דר"ז ודר' הילא דאיתפלגון הגריל ג' זוגות ליתן מאחד על הבדים מאחד על הפרוכת' מאחד על מזבח הזהב אי זה מהן משתלח רבי זעירה אמר לכפר עליו את שהוא מכפר בו חבירו משתלח את שאינו מכפר אין חבירו משתלח רבי הילא אמר לכפר עליו את שהוא גומר בו כל הכפרה חבירו משתלח את שאינו גומר בו כל הפרה אין חבירו משתלח על דעתיה דר' זעירה שלשתן משתלחין על דעתיה דר' הילא אינו משתלח אלא אחרון בלבד והכא על דעתיה דרבי זעירה שלשתן הוא זקוק להערות על דעתיה דר' הילא אינו זקוק להערות אלא ותו שהזה ממנו קיבל דם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד על הבדין ומאחד על הפרוכת ומאחד על מזבח הזהב

דף כט עמוד א[עריכה]

איזה מהן ישפך על היסוד תפלוגתא דרבי ודר"א בי ר"ש דאיתפלגון חטאת שקבל דמה בד' כוסות נתן מזה אחד ומזה אחד ומזה אחד מניין שכולם נשפכין על היסוד ת"ל (ויקרא ד) ואת דמו ישפך יכול אפילו לא נתן מאחד מהן מתן ארבע יהו כולם נשפכין ת"ל (שם) ואת כל דמה ישפך הא כיצד הוא נשפך על היסוד והן נשפכין לאמה דברי ר' ר"א בי ר"ש מנין אפי' לא נתן מאחד מהן אלא מתן ד' יהו כולן נשפכין על היסוד ת"ל ואת דמו ישפך ע"ד דר"א בי ר"ש מניון אפי' לא נתן מאחד מהן אלא מתן ד' יהו כולן נשפכין על היסוד ת"ל ואת דמו ישפך ע"ד דר"א בי ר"ש כולהן נשפכין על היסוד ע"ד דרבי אין לך נשפך על היסוד אלא אותו שהזה ממנו חבריא אמרי נתפגל זה ונתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה הכל מודין בפר משיח ועדה עד שיהא שם מתנה אחת משל שניהן חברייא אמרי אימורין כשירין שנתערבו בפסולין עד שיהא מתנה אחת משל כשירין מה פליגין בדם שני חטאות שנתערבו רבי אומר אומר אני רואין את הדם אם יש בו כדי מתנה אחת מזה וכדי מתנה אחת מזה כשר ואם לאו פסול וחכמים אומרים אפילו אין בו אלא מתנה אחת משל שניהן כשר. ע"ד דרבי יש שיעור למתנות ע"ד דרבנן אין שיעור למתנות הדא אמרה נתפגל זה נתפגל זה אבדו אימוריו של זה מזין על אימוריו של זה: