ירושלמי יומא דף כז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ירושלמי יומא · דף כז ב · >>

צורת הדף באתר היברובוקס


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


מתניתין נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד למקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל הביאו לו את השעיר שחטו וקיבל במזרק את דמו נכנס במקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למטן ולא למעלן אלא כמצליף וכך היה מונה וכו' יצא והניחו על כן השני שהיה בהיכל ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד. נטלד ם הפר והניח דם השעיר והזה ממנו על הפרכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה. נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלן ושבע למטן ולא היה מתכוין להזות לא למעלן ולא למטן אלא כמצליף וכך היה מונה. עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא לתוך הריקן (ויקרא טז) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו זה מזבח הזהב:

גמרא מהו כמצליף ר' שמואל בר חנניה בשם ר' לעזר כמטוורד א"ר יוחנן כדי שלא יטעה א"ר זעירא כדי שיגמור הזיותיו מתוך שבע והא קתני שבע ואחת אמר רבי בון כתיב (ויקרא טז) על פני הכפורת שבע מה תלמוד לומר יזה כדי שתהא הזייה ראשונה נמנית עמהן. כתיב (שם) והזה אתו על הכפרת יכול על גגה ת"ל ולפני הכפרת יכול על מצחה ת"ל על ולפני רבי זעירה אמר צריך שיהא נוגע ר' שמואל בר רב יצחק אמר אינו צריך שיהא נוגע א"ר בון בר חייה טעמא דר' שמואל בר רב יצחק והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת מה כפורת שנא' להלן על מחצה לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע אף כפורת שנאמר כאן על מחצה לא על גגה ואינו צריך שיהא נוגע. א"ר יוסה מיסבור סבר רבי בון בר חייה הזיית שעיר של מעלה למידות מהזיות פר שלמעלן ואינה כן אלא הזיות שעיר שלמעלן למידות מהזיות פר שלמטן והזה אותו לפני הכפורת מלמד שהוא נותן אחת למעלן ולפני