ירושלמי יומא ה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יומא · פרק ה · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף כז עמוד א[עריכה]

מתניתין משניטל הארון אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתייה היתה נקאת גבוה מן הארץ שלשה אצבעות ועליה היה נותן:

גמרא תני עד שלא ניטל הארון היה נכנס ויוצא לאורו של ארון משניטל הארון היה מגשש ונכנס מגשש ויוצא א"ר יוחנן למה נקא שמה אבן שתייה שממנה הושתת העולם. תני ר' חייה ולמה נקרא אבן שתייה שממנה הושתת העולם. כתיב (תהילים נ) מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ וגו' מציון מכלל יופי אלהים הופיע ואומר (ישעיהו כח) לכן הנני יסד בציון אבן וגו':