ירושלמי יבמות ד ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ד · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ח משנה[עריכה]

החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו הוא אסור באמה ואם אמה ואם אמה ואם אביה בבתה בבת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת האחין מותרין והיא אסורה באביו באבי אביו בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסר בצרת קרובת חלוצתו

הלכה ח גמרא[עריכה]

מפני שחלץ לה הא לא חלץ לה ומתה מותר באמה אמר רבי אבינא הדא היא דמר ר' יעקב בר אחא בשם רבי לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה זיקה היתה לו בה כיון שמתה בטלה לו זיקתה והכא כיון שמת בטלה זיקתו רבי אבון שמע לה מן דבתרה ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחין מותרין ואחותה אצל האחים לא כמתה היא אסורה באביו ובאבי אביו בבנו ובבן בנו ובאחיו ובן אחיו הדא אמרה שניתנו שניות לחולץ והיידא אמרה דא בבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו הדא אמרה שניתנו שניות לחולץ כיני מתניתא מותר הוא אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו הדא מסייעא לההיא דאמר רבי הילא בשם ר' אבינא קל וחומר מה אחות חלוצתו שהיא מדבריהן נתנו לה חכמים צרה כאן שיש כאן איסור אחיו לא כל שכן