ירושלמי יבמות ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק ד · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ז משנה[עריכה]

החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה אם יש שם אב הנכסים של אב הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו רבי יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסים של אב

הלכה ז גמרא[עריכה]

שלא תאמר חליצה פטור וביאה פטור כמה דתימר הכונס את יבמתו זכה בניכסי אחיו ודכוותה החולץ ליבמתו זכה בנכסי אחיו לפום כן צריך מימר הרי הוא כאחד מכל האחין לנחלה רב יהודה אמר בשם שמואל העושה מאמר ביבמתו לא זכה בניכסי אחיו ואף בית שמאי מודיי בה ואף רבי שמעון מודיי בה ולא כרבי לעזר בן ערך דרבי לעזר בן ערך אומר המאמר קונה קניין גמור ביבמה היו שתי יבמות עשה מאמר בזו ובעל לזו מה נפשך אם במאמר יזכה אם בביאה יזכה אמר רבי יוסה מאחר שאינו יכול לקיים את אחת מהן לא זכה בניכסי אחיו רבי יצחק בר טבליי בשם רבי לעזר טעמא דרבי יהודה (דברים כה) והיה הבכור אשר תלד מקישו לבכור מה הבכור אינו יורש בחיי אביו אף זה אינו יורש בחיי אביו אי מה בכור יורש לאחר מיתת אביו אף זה יורש לאחר מיתת אביו אמר רבי זעורה מינה מה הבכור לא יורש בשעה שהוא ראוי לירש אף זה אינו יורש בשעה שהוא ראוי לירש עוד אינו יורש רבי אבא בר כהנא רבי חייה בר אשי בשם רב הלכה כרבי יהודה רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי יודה רבי אבהו רבי לעזר בשם רבי הושעיה הלכה כרבי יודה אמר רבי יוחנן זימנין סגי יתבית קומי רבי הושעיה ולא שמעית מיניה הדא מילתא אמר ליה ולית בר נש דו שמע מילה ולית חבריה שמיע ליה