ירושלמי ברכות ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת ברכות · פרק ח · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנה[עריכה]

בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ובית הלל אומרים מוזגין הכוס תחילה ואח"כ נוטלין לידים:

גמרא[עריכה]

מה טעמהון דבית שמאי שלא יטמאו משקין שבאחורי הכוס מידיו ויחזרו ויטמאו את הכוס. מה טעמהון דב"ה לעולם אחורי הכוס טמאין דבר אחר אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. רבי ביבן בשם ר' יוחנן אתיא דבית שמאי כרבי יוסי ודבית הלל כרבי מאיר דתנינן תמן רבי מאיר אומר לידים טמאות וטהורות אמר רבי יוסי לא אמרן אלא לידים טהורו' בלבד רבי יוסי בשם רבי שבתי ורבי חייא בשם ר"ש בן לקיש לחלה ולנטילת ידים אדם מהלך ארבע מילי. רבי אבהו בשם רבי יוסי בי ר' חנינא הדא דאמר לפניו אבל לאחריו אין מטריחין עליו. שומרי גנות ופרדיסים מה את עבד להון כלפניהן כלאחריהן. נשמעינה מן הדא האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה אבל לא האיש. והדא אשה לא בתוך הבית היא יושבת ואת אמר אין מטריחין עליה. וכאן אין מטריחין עליו. תני תמים שלפני המזון רשות ושל אחר המזון חובה אלא שבראשונים נוטל ומפסיק ובשניים נוטל ואינו מפסיק מה הוא נוטל ומפסיק. רבי יעקב בר אחא אמר נוטל ושונה. רבי שמואל בר יצחק אמר בעי נוטל ושונה ואת אמרת רשות. אמר רבי יעקב בר אידי על הראשונים נאכל בשר חזיר על השניים יצאה אשה מביתה ויש אומרים שנהרגו עליה שלשה נפשות. שמואל סלק לגבי רב. חמא יתיה אכל בהתם אמר ליה מהו כן אמר לי איסתניס אני. רבי זעירא כד סליק להכא חמא כהניא אכלין בהתם אמר להון הא אזילא ההיא דרב ושמואל. אתא רבי יוסי בר בי כהנא בשם שמואל נטילת ידים לחולין את נטילת ידים לתרומה רבי יוסי אומר לתרומה ולחולין. רבי יוסה בשם רבי חייא בר אשי ורבי יונה ורבי חייא בר אשי בשם רב נטילת ידים לתרומה עד הפרק ולחולין עד קשרי אצבעותיו. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי אמר מן דהוה אכל עם סבי ולא משטף ידוי עד הפרק לא הוה אכל עימיה. רב הונא אמר אין נטילת ידים אלא לפת בלבד. תני רבי הושעי' כל דבר שיש בו ליכלוך משקה רבי זעירא אמר אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה. רב אמר נטל ידיו בשחרית אין מטריחין עליו בין הערבים. רבי אבינא מפקיד לחמריה הן דאתון משכחין מיסתחון מיא נסבין ידיכון ומתני על כל יומא. רבי זעירא סליק גביה רבי אבהו לקיסרין אשכחיה אמר אזל למיכול יהב ליה עגולה דקיצי אמר ליה סב בריך אמר ליה בעל הבית יודע כחו של ככרו. מן דאכלון אמר ליה סב בריך אמר ליה חכם רבי לרב הונא אנשא רבה והוא הוה אמר הפותח הוא חותם. מתנית' פליגא על רב הונא דתני סדר נטילת ידים עד חמשא מתחילין מן הגדול. יותר מיכן מתחילין מן הקטון באמצע המזון מתחילין מן הגדול לאחר המזון מתחילין מן המברך לא שיתקין עצמו לברכה. אין תימר הפותח הוא חותם כבר מתוקן הוא. אמר רבי יצחק תיפתר באילין דהוה עלין קיטעין קיטעין ולא ידעין מה מברכה: