ירושלמי ברכות ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת ברכות · פרק ח · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנה[עריכה]

אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום:

גמרא[עריכה]

מה טעמהון דבית שמאי שהקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין מה טעמהון דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתאמר ד"א היין תדיר וקדושה אינה תדירה א"ר יוסי מדברי שניהן יין והבדלה היין קודם. כלום טעמהון דבית שמאי אלא שקדושת היום גרמה ליין שיבוא וכאן הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה וכן הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה היין קודם. אמר ר' מנא מדברי שניהן יין ואבדלה אבדלה קודמת כלום טעמהון דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין וכאן הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין אבדלה קודמת כלום טעמהון דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה שתאמר אבדלה קודמ' א"ר זעיר' מדברי שניהן מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין היא דעתיה דר' זעירא דר' זעירא אמר מבדילין על השכר ואזלין מן אתר לאתר משום קדושה א"ר יוסי בר' נהיגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם במקדש ישראל ואת יום השבת וקשיא על דבית שמאי בלילי שבת היך עבידה. היה יושב ואוכל בערב שבת וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עליו מה נפשך יברך על היום המזון קודם יברך על המזון היין קודם יברך על היין היום קודם נשמעינה מן הדא בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס א"ר בא על ידי שהוא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא מכיון שהוא משלשה על ידי הכוס אינו שכח כיצד יעשו על דברי בית שמאי יברך על המזון תחילה ואח"כ מברך על היום ואחר כך על היין וקשיא על דברי בית הלל במוצאי שבת היך עבידה היה יושב ואוכל בשבת וחשכה מוצאי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשל כולן עליו מה נפשך יברך על היין המזון קודם יברך על המזון הגר קודם יברך על הנר הבדלה קודמת נשמעינה מן הדא אמר רבי יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על ברכת המזון שהוא בתחילה ולא על הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על הגר ועל הבשמים שבית שמאי אומרים בשמים ואחר כך גר ובית הלל אומרים מאור ואחר כך בשמים רבא ורב יהודה הלכה כמי שהוא אומר בשמים ואחר כך גר כיצד יעשה על דברי בית הלל יברך על המזון תחילה ואחר כך יברך על היין ואחר כך על הנר. יום טוב שחל להיות במוצאי שבת ר' יוחנן אמר יקנ"ה יין קידוש נר הבדלה חנין בר בא אמר בשם רב יין קידוש נר הבדלה סוכה וזמן. רבי חנינא אמר ינה"ק שמואל לא אמר כהדא דרבי חנינא דאמר רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואחר כך מכניסין את השלטון. לוי אמר ינה"ק מסתברא דלוי אמר מעין שניהם אמר רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי היך אובדין עובדא אמר ליה כרב וכרבי יוחנן וכן נפק עובדא כרב וכר' יוחנן ור' אבהו כד הוה אזיל לדרומה הוה עביד כר' חנינא וכד הוה נחית לטבריא הוה עביד כרבי יוחנן דלא מפלג על בר נש באתריה על דעתיה דרבי חנינא ניחא וקשיא יוחנן על דרבי יוחנן אילו בשאר ימות השנה אינו מברך על הנר שלא יכבה וכא מברך על הנר שלא יכבה מה עבד ליה רבי יוחנן מכיון שיש לו יין אין נרו כובה ויברך על הנר בסוף שלא לעקור זמן השבתות הבאות: