יפה תואר על בראשית רבה/מט/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מט | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הלול שם שמים יש בדבר. שיהרהרו אחריך לאמר תם ורשע הוא מכלה. וע"ע בתנחומא בזה:

לא היא זה מיתה. ולא דכוותה זה הדומה למיתה כגון עניות ועורון וע' לקמן פע"א. ולא דפחותה מינה זה יסורין קשין הקרובים למיתה כי בשום צד אין ללקות הצדיק עם רשע. ויען כי יש בכתוב שני יתורים דהיה לו לכתוב חלילה לך להמית צדיק עם. ואם היה כתוב חלילה לך מעשות דבר הזה להמית וגו' אז אמרינן ולא דכוותה. ומדכתיב כדבר הזה יש עוד יתור ומרבינן גם דפחותה מינה:

אברהם נטל עליה שכר. וכדאמר בסוף סימן הזה על כן משחך וגו' ואיוב נענש עליה כדאמרינן בפ"ק דב"ב שניתן שכרו בעוה"ז כדי לטרדו מהעוה"ב:

צדיקים נבלי פי' גרועים כמו פירות הנובלות. ומה שהוסיף אברהם לדבר אל ה' חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט. משום דבקש כי יצרף מעשיו או צדקת ה' כדבסמוך ויהיו נחשבים כצדיקים גמורים. וה' התעשת לדברו אך לא הועילו כי לא נמצא עשרה צדיקים גם נובלים לכל כרך: