יפה תואר על בראשית רבה/מט/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מט | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הדא אמרת אין עורף למלאכים. דייק מדכתיב ויפנו משם האנשים וגו' ותיבת משם הוא מיותר לכן דריש כי פניהם היו עדנה נגד שם ובכ"ז הלכו סדומה וזה א"א אם לא שאין להם עורף וארבעה פנים להם מכל עבריהם. והכוונה בזה כי לאדם בכל מעשיו יש ג"כ צד ההפך אך הוא יבחר באחד. ולמלאכים אין בחירה ואין להם עורף זה הוא צד ההפך:

תיקון סופרים הוא זה. גי' בעקרים במ"ג פכ"ב וברא"ם וכדברי הרא"ם כתב הרשב"א והביאו בעל הליכות עולם וכן נמצא בספר ישן שהיה כתוב בו וז"ל תיקון סופרים דברים סתורים בתורה ובמקרא ואינן כתובים כתיקונן וחכמי ארץ קורין אותן תיקון סופרים ולא שתיקנו אותם שמחקו וכתבו מה שכתב מרע"ה בתורה ומה שכתוב בנביאים ובשאר הספרים. ומתחלה שכתבוהו על כינויו כתבוהו הסופרים לא חסרו ולא הותירו וכך היו ראויים להקרות כנוי כתובים ואלו הן ואברהם עודנו עומד לפני ה' היה צ"ל וה' עודנו עומד על אברהם אלא שכינה הכתוב. וכן נראה מרש"י גבי ואל אראה ברעתי וגבי אשר צאתו מרחם אמו יראה שאין תיקון הסופרים רק שהכתוב עצמו כתב כן. ומ"ש בספריו גבי ואברהם עודנו עומד תיקון סופרים הוא זה שהפכוהו רז"ל לכתוב כן יראה ששבוש הוא ואחד מן התלמידים כתבו כי ברוב הנוסחאות לא נמצא אלא תקון סופרים הוא זה. וגם דברי התנחומא שכתב תקנו יתפרש שהם בחכמתם דקדקו ופירשו שהם כנויים וכדברי הרשב"א: