יפה תואר על בראשית רבה/מט/א
| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מט | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג •
כל מי שהוא מזכיר את הצדיק כו'. והטעם בזה כדי שיקנאו רבים בכבודו ויעשו כמעשיו:
וכל מי שהוא מזכיר את הרשע כו'. והא דאמרינן בפ"ק דברכות בהנהו בריוני דהוו בשיבבותיה דר"מ. מי כתיב יתמו חוטאים חטאים כתיב אלמא דאסור לקלל את הרשעים. שם מיירי בחייהם וזה אסור פן ישובו מדרכם הרעה והכתוב ושם רשעים ירקב מיירי ברשעים שכבר מתו:
הנחתם הם מתרפים. וכן הוא ברשעים ששמם מעצמם ירקב. וימחה זכרם מן הארץ. ולא כן הצדיקים זכרם יקום לעד ובזה ימצאו קורת רוח גם בעולם:
כי הוי מטי להמן בפורים כו'. ולא מפליג בין המן דקודם תליה להמן דלאחר תליה ולפ"ז חולק הוא על רשב"ן שאמרו בירמיה חי הוי ברם הכא מת הוי:
ואינו מברכו ואברהם היו יהיה וגו'. והא דמצינו כמה פעמים דמזכיר שם אברהם יצחק ויעקב בלא ברכה ושמא כיון דמזכירים אשר בזכותם יקומו גם זרעם לעד או שמדבר בשבחם הם מתברכים מן הענין המדובר בהם ואינם צריכים עוד לברכה: